חגי רגב – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסרת שדה "תיאור" בתבנית על סמך ויקיפדיה:רשימת ערכים במחלוקת/פרמטר נושא בתבניות אישים* |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 25:
רגב נולד ב[[כפר הרא"ה]] ב[[עמק חפר]] ולמד ב[[ישיבה תיכונית]] [[מדרשיית נעם]]. התגייס לצה"ל ב-[[1963]] ועשה את מרבית שירותו ב[[חיל השריון]]. ב-[[1964]] סיים קורס קציני שריון, היה חבר במשלחת החשאית של צה"ל ל[[מערב גרמניה]] שנשלחה לקלוט את טנקי הפטון האמריקאים (שזכו לכינוי [[מגח]] בצה"ל) והיה בגרעין המייסד של גדוד 79 ב[[חטיבה 7]]. ב[[מלחמת ששת הימים]] שימש קצין מבצעים גדודי, לאחר המלחמה יצא לקורס מפקדי פלוגות ובמלחמת ההתשה פיקד על פלוגת טנקים. ב[[מלחמת יום הכיפורים]] שימש [[קצין אג"ם]] בחטיבה 7 ונלחם בקרבות ב[[רמת הגולן]]. בשנים [[1976]] עד [[1978]] כיהן כראש לשכת ה[[רמטכ"ל]] [[מוטה גור]], ליווה אותו בהכנות ל[[מבצע אנטבה]] והיה חבר המשלחת הצבאית לשיחות השלום עם [[מצרים]]. ב-[[1978]] קודם לדרגת אלוף משנה ומונה למפקד [[חטיבה 401]]. ב-[[1980]] מונה למפקד [[בית הספר לשריון]] (עוצבת בני חיל), ב[[מלחמת לבנון הראשונה]] פיקד על צוות קרב חטיבתי שמנה שני גדודי שריון שהורכבו מחיילי בית הספר. צוות הקרב בפיקודו לחם פעלו בגזרה המערבית של [[לבנון]], בציר החוף והשתתפו בנחיתה צפונית לנהר ה[[אוואלי]]. ב-[[1982]] קודם לדרגת תת-אלוף ומונה למפקד [[עוצבת עמוד האש|אוגדה 611]], אוגדת שריון [[מילואים]] ב[[פיקוד הדרום]].
ב-[[1985]] מונה ל[[מזכיר צבאי לשר הביטחון]], [[יצחק רבין]]. ב-[[1986]] נחשף כי לווה כספים מנהגו שהיה מעורב בסחר בסמים, רגב הועמד ל[[דין משמעתי]] בפני האלוף במילואים [[חיים ארז]], הורשע בהתנהגות בלתי הולמת ונגזרה עליו [[נזיפה]]. [[הפרקליט הצבאי הראשי]], [[אמנון סטרשנוב]] שנכנס לתפקידו בנובמבר 1986 דרש שרגב יעזוב את תפקידו{{הערה|[[אמנון סטרשנוב]], '''צדק תחת אש: המערכת המשפטית באינתיפאדה''', [[הוצאת ידיעות אחרונות]], 1994, עמ' 300-315}} אך הוא קיבל גיבוי מרבין, השתחרר באוקטובר 1987 ומונה ליועץ לשר הביטחון לענייני התעשיות הביטחוניות. לאחר מכן שירת כנציג [[משרד הביטחון]] ב[[דרום אפריקה]] עד [[1994]]. במסגרת זו הסתבך בתקרית דיפלומטית כשנחשף כשהועברו דרך חשבון הבנק שלו כספים של יהודים מקומיים (שבשל חוקי דרום אפריקה נמנע מהם להוציא כסף מהמדינה) תמורת עמלות{{הערה|[[אלון ליאל]], '''צדק שחור: המהפך הדרום־אפריקני''', [[הוצאת הקיבוץ המאוחד]], 1999, עמ' 80-83}}. החקירה נסגרה "מחוסר אשמה".
ב-[[2010]] מונה למנהל [[בית החייל]] ב[[רמת גן]]. כמו כן משמש מנהל פרויקט "אמץ לוחם" ב[[האגודה למען החייל|אגודה למען החייל]].
| |||