מבצע רגל עץ – הבדלי גרסאות

הרמטכ"ל, [[משה לוי]] ביקש תחילה מ[[אגף מבצעים|אגף המבצעים]] תכנונים לביצוע הפעולה גם מ[[חיל הים הישראלי|חיל הים]] וממפקדת [[חיל הרגלים הישראלי|קחצ"ר]]. בסופו של דבר, בשל ההיערכות המהירה והסיכון הנמוך יותר, הוחלט להטיל את המשימה על חיל האוויר{{הערה|1=[[בן כספית]] ו[[אילן כפיר]], "'''אהוד ברק: חייל מספר אחד'''",[[הוצאת קוראים|קוראים]], [[1998]], עמוד 188.}}. מטוסי ה-[[F-15]] ("בז") נבחרו למשימה בשל אמינותם הטכנית ויכולת התדלוק האווירית שלהם. התכנון היה ששמונת המטוסים המיועדים להפציץ את היעד יתודלקו פעמיים באוויר - תדלוק ראשון במהלך הטיסה אל היעד, ותדלוק קצר נוסף לפני הכניסה לאזור התקיפה, על מנת למלא את מכלי הדלק במלואם. בעיית האמינות הטכנית של המטוסים הייתה מרכזית. נבחרו 10 מטוסים שבהם נתגלה מספר התקלות הנמוך ביותר בעבר ושני מטוסים מתוך העשרה טסו כגיבוי למקרה שתתגלה תקלה לפני נקודת האל-חזור בתקיפה.

 

 

מפקד חיל האוויר, [[עמוס לפידות]], הציג את תוכנית התקיפה בפני ה[[ממשלת ישראל|ממשלה]]. התוכנית קיבלה את תמיכתו של ראש הממשלה [[שמעון פרס]] ושל שאר השרים.

 

==הפעולה==

בבוקר ה-1 באוקטובר 1985 המריאו 10 מטוסי F-15 ו2 מטוסי בואינג 707 מטייסת "[[טייסת 120|התובלה הבינלאומית]]" בדרכם אל גיחת התקיפה הארוכה ביותר שביצע חיל האוויר אי פעם.

מפקד המבנים התוקפים היה, סא"ל [[אבנר נווה]] שהיה אז מפקד "[[טייסת חוד החנית]]" שתרמה שישה משמונת מטוסי הבז שהשתתפו בתקיפה. שני המטוסים הנוספים הגיעו מ[[טייסת אבירי הזנב הכפול]] בפיקודו של מפקד הטייסת מיקי לב.