הבדלים בין גרסאות בדף "יוהנס הרביעי, קיסר אתיופיה"

ויקישיתוף בשורה
מ (ניקיון פייפ ראשון בתבניות#)
(ויקישיתוף בשורה)
{{עריכה|נושא=אישים}}
'''יוהנס הרביעי'''{{הערה|1=גרסה אתיופית של השם העברי יוחנן.}} ([[11 ביולי]] [[1837]] - [[10 במרץ]] [[1889]]{{הערה|http://rulers.org/indexy.html#yohan}}) נולד בשם '''קאסה מירצ'ה''' היה [[קיסר אתיופיה]] בשנים [[1872]]-[[1889]]. יוהנס המשיך את ניסיונו של [[תוודרוס השני, קיסר אתיופיה|תוודרוס השני]] לאחד מחדש את אתיופיה ולסיים את [[תקופת השופטים באתיופיה]] (זמנה מספנט), יוהנס נלחם כל חייו לשימור עצמאות מלכותו הוא השמיד גדוד [[איטליה|איטלקי]] בדוגלי , הביס פעמים את ה[[מצרים]], ונהרג בקרב מטמה נגד המהדיסטים [[סודאן|הסודאנים]] , יוהנס הרביעי נחשב לאחד מהקיסרים הגדולים בהיסטוריה האתיופית. [[תמונהקובץ:Yohannesson.jpg|שמאל|ממוזער|250px|יוהנס עם בנו ויורשו המיועד הראס אראיה סלאסי]]
 
==חייו==
ונתן תמיכה פוליטית ולוגיסטית כאשר ה[[בריטים]] באו להילחם ולהביס את תאודרוס ב[[1868]].
לאחר התאבדות תאודרוס
ביציאת הבריטים את הארץ, רוברט נפיר (sir Robert Napier) הביא לדג'אזמאץ' קאסה כמות רבה של נשק מודרני, נשק אשר עזר לבסס את שלטונו במחוז [[תיגראי]] , ולהיות בין שלושת הנסיכים העוצמתיים באתיופיה (האחרים הם [[וגשום]] גובזה גברה מדהין שליט אמהרה ו[[לסתה]] שב-1868 יכתיר עצמו בשם [[תקלה גיורגיס השני]] ומנליק נגוס (מלך) [[שוואה]] שב-[[1889]] יוכתר כ[[מנליק השני]]).
יריבותו של דג'אזמאץ' קאסה עם וגשום גובזה הייתה מורכבת במיוחד, מפני שאחותו דינקינש מירצ'ה הייתה נשואה לווגשום גובזה.
ב-1868 ווגשום גובזה הכריז על עצמו קיסר עם שם המלכות תקלה גיורגיס השני בסקוטה שבמחוז [[וג]]. אולם כיוון שלפני זמן קצר נפטר האבונה של [[הכנסייה האתיופית]] לא היה מי שיכתירו כראוי.
והיה הראשון שהוכתר באותה עיר היסטורית מאז שהוכתר בה [[פאסילידס, קיסר אתיופיה|פאסילידס]] ב-[[1632]], והאחרון שהישתמש בתואר נגוס ציון(''מלך [[ארץ ישראל|ציון]]'').
 
[[תמונהקובץ:Tekle Haymanot of Gojjam.png|שמאל|ממוזער|225px|ראס עדל.]]
יוהנס הרביעי היה בעל יתרון על פני כל יריביו הפנימיים האחרים. על מנת לפצות ולפייס את אלו שתמכו בו, הקיסר הכתיר את [[ראס עדל]] למלך [[גוג'אם]] והומלך בשם "תקלה היימנות" וגוג'אם נהפכה לממלכותו שלו ולצאצאיו. לא רק גוג'אם ניתנה לראס עדל אלא הוא מונה גם כ"מלך קאפה" על מנת לעצור את ההגמוניה בדרום של המלך [[מנליק השני]] מ[[שאווה]], מהלך זה של הקיסר כלפי גוג'אם הייתה לעצור את מנליק השני לטעון על הכתר הקיסרי, מנליק השני טען שהוא צאצא של [[לבנה דנגל]] דרך קו גברי שלא כמו השושלות של [[השושלת הטיגראינית|תיגראי]] ו[[השושלת הגוג'אמית|גוג'אם]] בקו נשי ולכן טענתו לכתר הייתה חזקה מזו של יריביו. כל השטח שבין שתי הממלכות האלו שאווה וגוג'אם התחלק ביניהם, הגוג'אמים כבר היו מעורבים בממלכות ה[[אורומו (עם)|אורומו]] שב[[מחוז ולגה (אתיופיה)|ולגה]] ותחום השפעתם הגיע עד ל[[נחל גיב]], השאוונים כעסו על הקיסר מכיוון שהם התאמצו לכבוש אזורים בדרום ושלחו מסיונרים לקאפה וכן הכניסו את האזור תחת שליטתם ובאופן קל שכזה מלך גוג'אם זכה לתואר "מלך קאפה" זה היה עלבון ל[[מנליק השני]], למרות כל זאת מנליק הראה באופן רשמי על תמיכה בקיסר ועל מנת להראות חזית אתיופית אחידה כנגד הפולשים האיטלקים, הסודאנים והמצרים מצפון.
 
 
לאחר שובו של הקיסר עטור בתהילת הניצחון על מצרים מנליק נכנע ונשבע אמונים לקיסר, וכן בנו של יוהנס ראס אראייה סלאסייה נישא ל[[זאודיתו, קיסרית אתיופיה|זאודיתו]] (בעתיד קיסרית אתיופיה לאחר הדחת [[ליג' אייאסו]]) ביתו של מנליק.
הוא גם אירגן מפגש על של מנהיגי אתיופיה ב[[וואלו]] לדון בענייני דת. יוהנס ציווה על מוסלמי וואלוו להיטבל לנצרות תוך שישה חודשים או שיאבדו את רכושם, וכן דרש ממנליק שייגרש את ה[[מיסיונרים]] ה[[קתולים]] שנמצאים בתחום שליטתו. [[אימאם]] מוחמד עלי מוואלוו התנצר וקיבל את התואר ושם ההטבלה: ראס מיכאל (בעתיד נגוס מיכאל ואביו של ליג' אייסו) היתחתן עם בתו של מנליק, שוארגה.
 
====מלחמה עם סודאן המהדיסטית====
{{הפניה לערך מורחב||ערכים=[[קרב כופית]] · [[קרב מטמה]]}}
כאשר [[מוחמד אחמד]] טען שהוא ה[[מהדי]] הרים את נס המרד נגד הכיבוש המיצרי ואף הצליח לגרש אותם מלבד כוחות מבודדים בדרום סודאן שהיו לכודים. יוהנס הסכים לבקשה של הבריטים לפנות את הכוחות הלכודים דרך השטח האתיופי בתמורה הבריטים הבטיחו לתת ליוהנס את [[מאסאווה]] ושטחים נוספים שהמצרים המשיכו להחזיק לאורך החוף סביב מסאווה להבנה זו ניתן תוקף רשמי כאשר הבריטים ויוהנס חתמו על ההסכם המכונה הסכם היוויט.
 
התוצאה המיידית הייתה שהזעם של תנועת ה[[מהדיה]] הופנה כלפי אתיופיה [[ראס אלולה]] הגנרל הראשי של יוהנס הביס פלישה של המהדיסטים ב[[קרב כופית]] ב-[[23 בספטמבר]] [[1885]], באותו זמן הבריטים העבירו את השליטה על נמל [[מסוע (עיר)|מסוואה]] מהמצרים לאיטלקים, צעד אשר הכעיס את יוהנס ותקוותו לקבל גישה לים האדום על מנת לייבא נשק חם.
 
יוהנס ניסה להגיע להבנות עם האיטלקים, כדי שיוכל להיתפנות לאיום המהדיסטי. על אף שהאיטלקים עודדו וציידו בנשק את כל המתנגדים ליוהנס, וכן ניסו להיתקדם יותר לתוך השטח האתיופי, באחת ההיתקדמויות האלה הראס אלולה הגנרל הראשי של יוהנס ושליט המארב מאדו (כלומר שליט השטחים שמעבר לנהר מארב -[[אריתריאה]]) השמיד גדוד איטלקי ב[[קרב דוגאלי]] .
בנוסף צצו בעיות פנים כאשר מלכי [[שאווה]] ו[[גוג'אם]] מרדו ביוהנס, יוהנס חיסל בברוטליות את המרידה בגוג'אם אולם לפני שהיתפנה לטפל בשוואה הגיעו החדשות שהמהדיסטים כבשו את [[גונדר]] ושרפו את כנסיותיה. יוהנס היה צריך להתמודד עם שלוש בעיות בבת אחת האיום האיטלקי בצפון המרידה של מנליק והפלישה הסודנית, הוא בחר לטפל קודם במהדיסטים ויצא בראש צבאו צפונה מגוג'אם לכיוון גונדר (וכך הפקיר למעשה את החזית נגד האיטלקים).
 
בנו השני והיותר מוכר ראס מנגשה סיים את חיו במעצר בית בגלל מרידות חוזרות ונישנות במנליק השני. בנו של מנגשה ראס סיום היה בהתחלה שליט מערב תיגראי אולם, בעקבות בגידת דודנו דג'אזמאץ' היילה סלאסיה הוא נהפך לשליט כל תיגראי בשנת [[1936]].
היא פיקד וניהל קרבות נגד האיטלקים אולם בסוף הוא ניכנע לאיטלקים, רוב תקופת הכיבוש האיטלקי היה נתון במעצר בית ב[[אדיס אבבה]]. בעקבות חזרת הקיסר [[היילה סלאסי|היילה סלאסיה]]ה לאתיופיה ותום הכיבוש האיטלקי ב-1941, ראס סיום חזר לשלוט בתגראי והוכר כשליט הבלעדי של המחוז. ראס סיום מנגשה נהרג באירועי ניסיון ההפיכה של המשמר הקיסרי ב-1961. בנו מנגשה סיום ירש את מקומו ושלט בתגראי עד עליית שלטון ה[[דרג]] באתיופיה ב-1974.
ראס מנגשה סיום הקים את הארגון [[האיחוד הדמוקרטי-אתיופי]] (EDU) כדי להילחם בשלטון ה[[דרג]], וזוהי המפלגה הוותיקה ביותר באתיופיה.
ראס מנגשה נישא לנסיכה אידה דסטה נכדתו של הקיסר היילה סלאסיה, והוא ראש הענף הטיגריני של [[השושלת הסולומונית]].
 
===מורשתו===
יוהנס הרביעי נתפס על ידי האתיופים כ[[פטריוטיות|פטריוט]] גדול ו[[קדוש מעונה]] (לאחר מותו הוכרז קדוש על ידי הכנסייה האתיופית) לארצו ולדתו, אולם המוסלמים זוכרים לו את מסע הניצור בכפייה ולכן נתפס בעיניהם כלא סובלני לדתם וכתוקפן .
 
==הערות==
David Levering Lewis. "Pawns of Pawns" in The Race to Fashoda. New York: Weidenfeld and Nicolson, 1987. ISBN 1-55584-058-2
 
Ras Alula and the Scramble for Africa: A Political Biography : Ethiopia & Eritrea 1875-1897 (Paperback
([[חגי ארליך]]) by Haggai Erlich
 
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
 
==הערות שוליים==