שבט זבולון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קטגוריה
OmerTLC (שיחה | תרומות)
←‏שבט זבולון בהלכה: הוספת קישור לארגמון הקוצים
שורה 80:
משום כך שבט זבולון קשור במושג ההלכתי [[הסכם יששכר וזבולון]] - על פיו אדם מממן לומדי תורה, כתחליף לחובתו האישית ללימוד התורה. המושג נוצר בעקבות הפרשנות למילים "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ וְיִשָּׂשכָר בְּאֹהָלֶיךָ" בברכת משה.{{הערה| הביטוי "שמח... יששכר באוהליך" פורש כלימוד ה[[תורה]] בידי שבט [[יששכר]]. האוהל פורש במקומות שונים על ידי [[חז"ל]] כלימוד תורה, לדוגמה על הפסוק "יעקב איש תם, יושב אוהלים" ([[בראשית]] כה כז)). "שמח זבולון בצאתך" בהקשרו עם יששכר - פורש כשמחת שבט זבולון ה"יוצא" לעבוד ולסחור בעזרת צי האניות שלו, ומסייע במימון [[שבט יששכר]]}}
 
כמו כן לפי המסורת, עסקו בייצור ה[[תכלת]] המשמשת ל[[ציצית]], ובארגמן ששימש בַּד שרד עבור [[המשכן]] ו[[בית המקדש|המקדש]] ולבגדי [[כהן|כהונה]] וּמָלְכוּת, וכן לצורכי עשירים בארץ ובעולם. למקומה של נחלת שבט זבולון משמעות [[ההלכה היהודית|הלכתית]] בדיון על נושא התכלת.{{הערה|1=וראו ספר [http://hebrewbooks.org/41312 שפוני טמוני חול] של [[גרשון חנוך הניך ליינר|הרבי מרדזין]] אשר פתח את הדיון בחידוש ה[[תכלת]] בעת החדשה.}} בעקבות מציאת שרידי מפעלי ייצור צבע תכלת משבלולים באזור [[עין דור]] וצפונה לו, קבע הרב הראשי לישראל הרב ד"ר [[הרב הרצוג|יצחק אייזק הלוי הרצוג]] כי בסבירות גבוהה [[ארגמון קהה קוצים|ארגמון הקוצים]] הוא "חלזון התכלת" בתוך נחלת זבולון.{{הערה|1=[http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/hamaayan/hagiluy-2.htm תמצית מאמריו של הרב הרצוג בנושא תכלת] בכתב העת ההד (התרע"ג). - מ[[אתר דעת]]}}
 
==קישורים חיצוניים==