שבט זבולון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Yoavd (שיחה | תרומות)
Yoavd (שיחה | תרומות)
שורה 38:
[[קובץ:12 staemme israels heb.svg|שמאל|ממוזער|250px|נחלות שבטי ישראל (נחלת זבולון מסומנת לפי חלק מהשיטות)]]
[[קובץ:Toussaint, A. Carte de la Palestine. 1834.D.jpg|250px|ממוזער|נחלת שבט זבולון. א. טוסיין. 1834]]
נחלת זבולון מתוארת מספר פעמים במקרא. עיקרה בספר יהושע שם מתוארים גבולתיהגבולותיה הגאוגרפיים. תיאורים נוספים מופיעים במקומות אחרים במקרא, מהם ניתן להסיק פרטים שונים על המיקום הגאוגרפי של נחלת השבט. (כך למשל, בברכת יעקב לשבטים, המתוארת ב[[ספר בראשית]], נאמר: {{הדגשה|זְבוּלֻן לְחוֹף יַמִּים יִשְׁכֹּן. וְהוּא - לְחוֹף אֳנִיּוֹת, ויַרְכָתוֹ - עַל צִידֹן}}.
 
אין ידיעות מחוץ למקרא על קיומו של שבט כזה בארץ ישראל בתקופה המתוארת ([[תקופת הברזל]], המחצית הראשונה של האלף הראשון לפני הספירה), אולם ארכאולוגים וחוקרי מקרא מנסים לשרטט את גבולתיהגבולותיה של אותה נחלה בהסתמך על התיאורים המקראיים בלבד, ובהיעדר מקורות נוספים. קיימות עדויות מתקופת בית שני ומזמן התלמוד על צאצאי שבט זה שחיו לכאורה לחוף [[הים התיכון]].
 
המסורת העממית סיפרה על נחלת זבולון לחוף הים התיכון, בצפון החוף הישראלי ודרום חופי לבנון.{{הערה|1=הספר שפוני טמוני חול עוסק כולו בהבנת המדרשים והפסוקים העוסקים בנחלה זו - שהינם בעלי השלכה הלכתית על חידוש ה[[תכלת]]. בעקבותיו נכתבו מאמרים וספרים רבים בתחום (בין היתר: של רבה הראשי של ארץ ישראל - הרב הרצוג. {{ש}}