חוק חובת גילוי לגבי מי שנתמך על ידי ישות מדינית זרה – הבדלי גרסאות

'''חוק חובת גילוי לגבי מי שנתמך על ידי ישות מדינית זרה, התשע"א-2011''' (להלן: '''"חוק חובת גילוי")''' הוא [[חוק]] אשרשמטרתו מטרתו"להגביר הגברתאת ה[[שקיפות (מנהל)|השקיפותשקיפות]] בנוגע למימון פעולותןפעולתן של [[עמותה|עמותות]] ו[[חברה לתועלת הציבור|וחברותחברות לתועלת הציבור]] בישראל על ידי מדינותישויות מדיניות זרות".{{הערה|[http://knesset.gov.il/Laws/Data/BillKnesset/347/347.pdf הצעת חוק חובת גילוי לגבי מי שנתמך על ידי ישות מדינית זרה, התשע"א–2011], ה"ח הכנסת 347 מ-11 באוקטובר במסגרת2010}} תיקוןבתיקון לחוק, שאושר בכנסת [[יולי|ביולי]] [[2016]], נקבע כי נתמכים שעיקר מימונם מתרומות של מדיניות זרות יחויבו לציין זאת בפרסומים ודוחות שהם מעמידים לעיון הציבור וכן במקרים מסוימים שבהם הם עומדים בקשר עם נבחרי ציבור ועובדי ציבור. החוק מוכר בציבור בשמו השגורבשם "חוק השקיפות".

מטרתו של החוק, אשר נכנס לתוקפולתוקף ב-[[2 במרץ]] [[2011]], היא להגביר את השקיפות בנוגע למימון פעילותן של עמותות וחברות לתועלת הציבור בישראל על ידי "ישויות מדיניות זרות".{{הערה|לפי סעיף 36(א) לחוק העמותות ישות מדינית זרה יכולה להיות מדינה זרה, לרבות איחוד מדינות, רשות מדינתית, ארגון של גופים זרים וכו'. יש לציין שהרשות הפלסטינית נחשבת כיישות מדינה זרה לעניין חוק זה.}} כדרך להגברת שקיפות זו, מחוייביםמחויבים הגופים להגיש דיווח רבעוני על קבלת תמיכה כספית מישות מדינית זרה, וזאת בנוסף לכל חובת דיווח החלה עליהם לפי חוקים אחרים.{{הערה|סעיף 2 לחוק חובת גילוי}} עוד נקבע כי, נתמך שקיבל תמיכה כספית מישות מדינית זרה המיועדת למימון מסע פרסום מיוחד יחוייביחויב לפרסם זאת במסגרת מסע הפרסום.{{הערה|סעיף 5(ב) לחוק הגילוי}}

ב-[[12 ביולי]] [[2016]], אישרה הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את התיקון לחוק חובת הגילוי.{{הערה|שמה הרשמי של הצעת החוק הינה[http://knesset.gov.il/Laws/Data/BillGoverment/1005/1005.pdf הצעת חוק חובת גילוי לגבי מי שנתמך על ידי ישות מדינית זרה (תיקון) (הגברת השקיפות לגבי נתמכים שעיקר מימונם מתרומות של ישויות מדיניות זרות), התשע"ו-2016], ס"ח הממשלה 1005 מ-18 בינואר 2016}} במסגרת התיקון, אותו יזמה שרת המשפטים [[איילת שקד]], יחוייבויחויבו עמותות וחברות לתועלת הציבור, שמרבית תקציבםתקציבן מבוסס על תרומות מ"ישויות מדיניות זרות" להצהיר על כך בפני [[רשם העמותות]] ולציין זאת בפרסומיהםבפרסומיהן הרשמיים{{הערה|הנוסח הרשמי הינו: "נתמך שעיקר מימונו מתרומות מישויות מדיניות זרות".}}. בהתאם לתיקון, תחול החובה בכל פרסום המיועד לציבור בשלטי חוצות וכן בכל אמצעי תקשורת בעל "מימדממד חזותי", דוגמת עיתונות, אינטרנט וטלויזיהוטלוויזיה.{{הערה|סעיף 5א לחוק הגילוי המתוקן}} כן תחול החובה בכל דו"ח שמוגש לציבור{{הערה|במקרה ספציפי זה, תידרש העמותה או החברה לציין גם את שמות המדיניות הזרות שמהן קיבלקיבלה את התרומות.}} או בכל פנייה בכתב שמבצעת החברה או העמותה לנבחר ציבור (שר או חבר כנסתהכנסת) או לעובד ציבור.{{הערה|בהתאם להגדרה בחוקב[[חוק שירות הציבור (מתנות)]], התש"ם-1979, עובד ציבור הינו כל נושא משרה או תפקיד מטעם המדינה, לרבות חייל.}}

לפי החוק, גופים אשר לא יעמדו בדרישות החוק, צפויים לקנס בסכום של עד 29,200 שקליםש"ח.{{הערה|בהתאם לאמור בסעיף 61(א)(2)לחוק העונשין, התשל"ז-1977, בעבירה שהיא עבירת קפידה, לפי סעיף 64א לחוקל[[חוק העמותות]], התש"ם-1980.}}

בעקבות משא ומתן שהתנהל עם [[משרד המשפטים]] הוחלט לבטל את הסעיף שחייב את נציגי העמותות לענוד תגים מזהים בישיבות בכנסת ובמשרדי הממשלה. עוד נקבע כי נציגי העמותות לא יחויבו להצהיר בפתח כל דיון על זהות המדינות התורמות להן, אך יהיה עליהםעליהן לעשות זאת בעת ההרשמה לדיון. כמו כן, יחויבו הנציגים להשיב לשאלות ח"כים בנושא, במידהכאשר ויהיויהיו כאלה.

ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] ציין כי "מטרת החוק היא למנוע מצב אבסורדי שבו מדינות זרות מתערבות בענייניה הפנימיים של ישראל באמצעות מימון עמותות ומבלי שהציבור בישראל בכלל מודע לכך. בניגוד לטענות משמאל, אישור החוק יביא להגברת השקיפות, יתרום ליצירת שיח שמשקף נכוחה את דעת הקהל בישראל ויחזק את הדמוקרטיה".{{הערה|{{הארץ|יהונתן ליס, [http://www.haaretz.co.il/news/politi/1.3004149 |הכנסת אישרה את חוק העמותות בקריאה שלישית בתום דיון מרתוני], באתר [[הארץ]], |1.3004149|12 ביולי 2016}}}} מנגד, יצאו גורמים שונים באופוזיצהבאופוזיציה כנגדנגד התיקון. חברת הכנסת [[ציפי לבני]] מ[[המחנה הציוני|מהמחנה הציוני]] ציינה כי "אם מדברים על עוינות לישראל, החוק הזה הוא שפוגע במדינת ישראל בעולם. הוא זה שמוציא את דיבתנו רעה יותר מכל עמותה שצריכה לומר שהיא מקבלת כסף מממשלות זרות".

בהודעה שפרסם, מתח [[האיחוד האירופי]] ביקורת על החוק, לפיו דרישותיו וחובת הדיווח שמוטלת בו על ארגוני החברה האזרחית בכל הנוגע לתרומות ממדינות זרות, חורגות בהרבה מהצורך הלגיטימי בשקיפות.{{הערה|{{הארץ|ברק רביד, [http://www.haaretz.co.il/news/politics/.premium-1.3004547 |האיחוד האירופי: חוק העמותות מגביל את החברה האזרחית ומסכן את ערכי הדמוקרטיה בישראל], באתר הארץ, |1.3004547|12 ביולי 2016}}}}

ביוני 2016, פרסם רשם העמותות מסמך המפרט את 27 העמותות והחברות לתועלת הציבור שעליהן חל החוק, שרוב מימונן ממדינות זרות.{{הערה|{{הארץ|יהונתן ליס, [http://www.haaretz.co.il/news/politi/.premium-1.2964294 |אלה הם 27 הארגונים עליהם יחול חוק העמותות], באתר הארץ, |1.2964294|2 ביוני 2016}}}} עם הגופים הנמצאים ברשימה נמנים "[[בצלם]]", "[[הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל]]", "[[יש דין]]", "[[זוכרות]]", "[[עיר עמים]]", "[[שוברים שתיקה]]", "[[במקום]]" ו"[[המוקד לפליטים ולמהגרים]]".

==== '''מידע רשמי ===='''

* [https://knessetwww.govnevo.co.il/Lawslaw_html/DataLaw01/BillGoverment/1005/1005500_452.pdf הצעתhtm חוק -חובת תיקוןגילוי לחוקלגבי חובתמי הגילוישנתמך (2016)על ידי ישות מדינית זרה, תשע"א-2011], באתר הכנסת"נבו"

==== '''כתבות ===='''

[[קטגוריה:ישראל: חוקים|חובת גילוי]]