הבדלים בין גרסאות בדף "קליפורד הולידיי"

מ
קו מפריד בטווח מספרים
מ (בוט החלפות: תוכנ\1ת, \1)
מ (קו מפריד בטווח מספרים)
בין הבניינים אשר תכנן הולידיי בירושלים [[בניין החברה התנ"כית]] ([[1925]]-[[1927]]), [[כנסיית סנט אנדרוז]] ([[1927]]-[[1930]]), [[בית החולים סנט ג'ון|בית החולים למחלות עיניים סנט ג'ון]] (כיום [[מלון הר ציון]] ו[[בית אות המוצר הירושלמי]], [[1922]]-[[1930]]), מרכז מסחרי שמאע בשכונת [[ממילא]] ([[1928]], נשרף וננטש ב-[[1948]]) וכן [[בניין עיריית ירושלים ההיסטורי]] ([[1930]]-[[1934]]) ו[[גן דניאל]] הסמוך לו. בנייניו עשו שימוש ב[[אבן ירושלמית]] וניכרה בהם השראת [[הסגנון הבינלאומי]] בשילוב מוטיבים מקומיים ואלמנטים של [[אר דקו]] שרווחו באותם ימים.
 
הולידיי תכנן מבנים וערך [[תוכנית בניין עיר|תוכניות בניין עיר]] גם בערים נוספות בארץ ישראל, וכן פעל ב[[עבר הירדן]] וב[[לבנון]]. בשנים [[1929]]-[[1931]] תכנן, יחד עם האדריכל היהודי יליד [[גרמניה]] [[ריכרד קאופמן]], את פיתוח שטח הקרקע המיובשת בסמוך ל[[נמל חיפה]] ולאחר מכן הנחה את הקווים האדריכליים להמשך הפיתוח. בנוסף היה שותף בשנות ה-30 לתכנונו של [[המרכז המסחרי החדש בחיפה]], וכן עסק, בשנים [[1933]]-[[1935]], בהכנת תוכנית אזורית לפיתוח [[מפרץ חיפה]] יחד עם עמיתו ומורו לשעבר מאוניברסיטת ליברפול, סר פטריק אברקרומבי. הוא פתח משרד בחיפה ב-[[1934]] ובו העסיק אדריכל נוסף בוגר אוניברסיטת ליברפול, פירס האברד. יחד עם אד רוזנהק תכנן עבור [[חברת החשמל]] את מבנה [[תחנת הכוח חיפה]] (חיפה א'), שנפתחה ב-[[1935]] ושתכנונה הסופי הכתיב את תכנון [[תחנת הכח רדינג]] ב[[תל אביב]]. [[בנק ברקליס]], שהולידיי כבר תכנן עבורו משרדים מרשימים בירושלים (בחזית הדרומית של בניין עיריית ירושלים), מינה אותו לתכנן גם את מבני סניפיו בתל אביב ובחיפה. הולידיי גם הכין תוכניות פיתוח עירוני והרחבה לערים [[לוד]], [[רמלה]], [[טבריה]], [[יפו]] ו[[נתניה]].
 
לאחר סיום תקופת שרותו בארץ ישראל ב-[[1935]] שב הולידיי עם משפחתו לאנגליה. הוא התמודד על קבלת תפקידו של מורו לשעבר, פטריק אברקרומבי, כראש המחלקה לתכנון עירוני באוניברסיטת ליברפול, אך חרף המלצתו החמה של אברקרומבי לא זכה במינוי{{הערה|[https://books.google.co.il/books?id=c-aQAgAAQBAJ&pg=PA61&dq=clifford+holliday&hl=en&sa=X&ved=0ahUKEwiX5_3885nKAhUmjnIKHX_SDBo4FBDoAQgfMAE#v=onepage&q=clifford%20holliday&f=false Holford: A Study in Architecture, Planning and Civic Design]}}. הוא פתח משרד לתכנון עירוני ב[[לונדון]] והתגורר ב[[ריצ'מונד שעל התמזה]], בפאתי לונדון. ב-[[1939]] יצא עם משפחתו ל[[ציילון]], שם קיבל מינוי להכין תוכנית-עיר לבירה הקולוניאלית [[קולומבו]]. שהות המשפחה שם, שמלכתחילה נועדה לחצי שנה, התארכה עקב פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]], והולידיי לקח על עצמו פרויקטים נוספים באי - הידוע ביותר הוא עבודתו המשותפת עם פטריק אברקרומבי על תכנון קמפוס אוניברסיטת ציילון בסמוך לעיר ההיסטורית [[קאנדי]]. ב-[[1941]] עברה המשפחה ל[[קייפטאון]], [[דרום אפריקה]], ולאחר שנה חזרה לציילון.
 
==משפחתו==
רעייתו של קליפורד הולידיי, יוניס, חייתה עמו בארץ ישראל במשך תקופת שירותו, ובמהלך תקופה זו נולדו להם ארבעה בנים. את רשמיה מחוויית חייהם של בני הזוג בירושלים ובארץ ישראל תיעדה יוניס הולידיי בסדרת [[מכתב]]ים, ששיגרה לאימה באנגליה בין השנים [[1922]]-[[1935]]. אסופת מכתבים זו, המספקת תיעוד נדיר של החיים ב[[ירושלים בתקופת המנדט הבריטי|ירושלים המנדטורית]] מנקודת ראות בריטית-רומנטית, יצאה לאור בשנת [[1997]] כספר בשם "מכתבים מירושלים" (Letters from Jerusalem - during the Palestine Mandate) בעריכת בנם, ג'ון הולידיי.
 
==גלריית מבנים בתכנונו של קליפורד הולידיי==