תלמי יוסף – הבדלי גרסאות

המושב הוקם ב[[חבל ימית]] שב[[סיני]], הוא הוקם בשנת [[1977]] על ידי גרעין של עולים מ[[דרום אפריקה]]. 7 המשפחות הראשונות הגיעו בתחילה 1977 לאולפן צוחר שבחבל הבשור, ועברו הכשרה ב[[שדה ניצן]]{{הערה|{{דבר||ראשוני קיבוץ חולית בפיתחה יתיישבו סמוך לחג הפסח|1977/03/20|00515}}}}. במקביל, הכשירה [[הקרן הקיימת]] מעל 1000 דונם עבור חממות של המושב{{הערה|{{דבר||הכנות להקמת יישוב חדש בפתחת רפיח|1977/06/02|00225}}}}. ב-27 ביולי 1977 הונח [[אבן פינה]] למושב{{הערה|{{דבר|דני צדקוני|הונחה אבן פינה למושב תלמי־יוסף בפיתחת רפיח|1977/07/28|00308}}}}. המושב יועד לכלול ארבעים משפחות, ובניגוד לנהוג בהתיישבות אז, כל מתיישב נדרש לשלם כ-$15000 השתתפות בהקמת המשק{{הערה|{{דבר|דני צדקוני|תלמי יוסף—ישוביוסף — ישוב חדש בפיתחת רפיח|1977/08/14|00601}}}}. על פי החלטת הממשלה בינואר 1978 נמשכו העבודות להקמת המושב, למרות אי הבהירות לגבי האיזור לאור השיחות בין ישראל למצרים{{הערה|{{דבר||הקק"ל תמשיך בהכשרת קרקע חקלאית באיזור הפיתחה|1978/01/09|00203}}}}. בספטמבר 1978, לאור הצהרת ראש הממשלה על פינוי יישובי חבל ימית בעקבות אישור [[הסכמי קמפ דייוויד]] בכנסת, נכנסו המשפחות ששהו באולפן בצוחר אל בתי המושב שהיו לפני חיבור לחשמל, מים וביוב. אז כבר מנה גרעין המתיישבים עשרות משפחות, 14 מהם עולים מדרום אפריקה והשאר משפחות שלפחות אחד מבני הזוג היה אנגלוסכסי{{הערה|{{מעריב|אהרן דולב|תלמי יוסף|1978/10/01|02001}}}}. מספר חודשים התגוררו המשפחות במושב ללא חיבור לתשתיות{{הערה|{{דבר||פריאל ותלמי־יוסף עדיין בתנאי עראי|1978/11/19|00307}}}}.