דיין (הלכה) – הבדלי גרסאות

נוספו 2,924 בתים ,  לפני 5 שנים
פרק על 'נטילת שכר לדון', לכבוד מינויים של דיינים חדשים לבית הדין הרבני הגבוה, יש עוד מה להשלים
(←‏ראו גם: מו"צ אינו דיין ברוב המקומות, הסרה)
(פרק על 'נטילת שכר לדון', לכבוד מינויים של דיינים חדשים לבית הדין הרבני הגבוה, יש עוד מה להשלים)
'''דיין''' הוא שופט [[בית דין (הלכה)|בבית דין]] יהודי. ב[[ישראל]] משמש תואר זה לשופט ב[[בית דין רבני]] מטעם [[מדינת ישראל]], אך גם לשופטים בבתי דין פרטיים.
 
==היסטוריה==
בהיסטוריה היהודית קיימת לעתים קרובות חפיפה בין תפקיד הדיין לתפקיד ה[[רב]] הקהילה - רב הקהילה שימש גם כדיין, ובדרך כלל כאב בית הדין, כלומר ראש ההרכב של בית הדין. אמנם ב[[שטעטל|עיירות]] רבות לא היה בית דין מסודר.
 
==נטילת שכר לדון==
בשנת [[1986]] עלתה לדיון ב[[בג"ץ]] שאלת זכותו של דיין בבית דין רבני לעסוק בפעילות פוליטית, בעניינו של הרב [[עובדיה יוסף]], שבמהלך כהונתו כדיין החל לפעול גם ב"[[מועצת חכמי התורה]]" המנחה את [[מפלגת ש"ס]]. בפסק הדין בעניין זה כתב הנשיא [[אהרן ברק]], כי למרות החפיפה האמורה בין תפקיד הדיין לתפקיד הרב, הרי שלא ניתן לקיים חפיפה זו במדינת ישראל. בעקבות פסק דין זה פרש הרב יוסף מתפקידו כדיין.
ה[[משנה]] ב[[מסכת בכורות]] אוסרת על נטילת שכר למגוון של עבודות תורניות, ובכללם שפיטה ועדות:
{{ציטוט|תוכן=הנוטל שכרו לדון - דיניו בטילים, [[עדות|להעיד]] - עדותיו בטילין, [[מי חטאת|להזות ולקדש]] - מימיו מי מערה, אפרו [[אפר]] מקלה. אם היה [[כהן]] מטמאהו מ[[תרומה גדולה|תרומתו]] - מאכילו ומשקו וסכו, ואם היה זקן - מרכיבו על ה[[חמור]], ונותן לו שכרו כ[[פועל (משפט עברי)|פועל]]|מקור={{בבלי|בכורות|כט|א}}}}
 
על פי הגמרא{{הערה|{{בבלי|בכורות|כט|ב}}}}, לדיין מותר לטול 'שכר בטלה', דהיינו שכר עבודתו שהפסיד עקב הקדשת הזמן לדיינות במידה ועבודתו קלה פיזית (כדוגמת עיסוק) [[אבן חן|אבני חן]], או במידה ועוסק בעבודה פיזית קשה - הסכום אותו היה מסכים להשתכר (שהינו פחות ממשכורתו הרגילה) תמורת עבודה פיזית קלה (מאחר והדיינות הינה גם כן עבודה ללא מאמץ פיזי). בגמרא מובאות דוגמאות בודדות לדיינים ולמבקרי מומי [[בכור בהמה|בכורות]] שהותר להם ליטול שכר קצוב על עבודתם, מאחר ועומס העבודה המוטל עליהם אינו מאפשר עליהם לעסוק במקצוע אחר לפרנסתם.
 
===במדינת ישראל===
עד [[1977]] הייתה משכורתם של הדיינים בבתי הדין הרבניים במדינת ישראל נמוכה יחסית, אך בעקבות המהפך ב[[הבחירות לכנסת התשיעית|בחירות לכנסת התשיעית]] הוחלט להצמיד את שכרם של הדיינים לשכרם של ה[[שופט]]ים, שהינו גבוה יחסית.
 
נכון ל-[[2012]] שכר היסוד של דיין מתחיל הינו כ-23 אלף ש"ח, כאשר ישנה תוספת לדיינים ותיקים, אבות בית דין וחברי [[בית הדין הרבני הגדול]], שמשכורתם מגיעה עד לכ-33 אלף ש"ח{{הערה|[http://hozrim.mof.gov.il/doc/sachar/sachar_hozrim.nsf/B84BA6B1DAB55C5EC22579830044D6C9/$file/2012-14.doc שכר והסכמי עבודה], [[משרד האוצר]], ינואר 2012}}. בנוסף לשכר זה זוכים דיינים לתוספות [[ותק]], [[תוספת יוקר]] והטבות יחודיות נוספות הניתנות לדיינים ושופטים, כדוגמת [[החזר הוצאות]] [[טלפון]].
 
==מעורבות דיינים בפעילות פוליטית==
בשנת [[1986]] עלתה לדיון ב[[בג"ץ]] שאלת זכותו של דיין בבית דין רבני לעסוק בפעילות [[פוליטיקה|פוליטית]], בעניינו של הרב [[עובדיה יוסף]], שבמהלך כהונתו כדיין החל לפעול גם ב"[[מועצת חכמי התורה]]" המנחה את [[מפלגת ש"ס]]. בפסק הדין בעניין זה כתב הנשיא [[אהרן ברק]], כי למרות החפיפה האמורה בין תפקיד הדיין לתפקיד הרב, הרי שלא ניתן לקיים חפיפה זו במדינת ישראל. בעקבות פסק דין זה פרש הרב יוסף מתפקידו כדיין.
 
== קישורים חיצוניים ==