דיין (הלכה) – הבדלי גרסאות

נוספו 2 בתים ,  לפני 5 שנים
מ
{{ציטוט|תוכן=הנוטל שכרו לדון - דיניו בטילים, [[עדות|להעיד]] - עדותיו בטילין, [[מי חטאת|להזות ולקדש]] - מימיו מי מערה, אפרו [[אפר]] מקלה. אם היה [[כהן]] מטמאהו מ[[תרומה גדולה|תרומתו]] - מאכילו ומשקו וסכו, ואם היה זקן - מרכיבו על ה[[חמור]], ונותן לו שכרו כ[[פועל (משפט עברי)|פועל]]|מקור={{בבלי|בכורות|כט|א}}}}
 
על פי הגמרא{{הערה|{{בבלי|בכורות|כט|ב}}}}, לדיין מותר לטול 'שכר בטלה', דהיינו שכר עבודתו שהפסיד עקב הקדשת הזמן לדיינות במידה ועבודתו קלה פיזית (כדוגמת עיסוק) ב[[אבן חן|אבני חן]]), או במידה ועוסק בעבודה פיזית קשה - הסכום אותו היה מסכים להשתכר (שהינו פחות ממשכורתו הרגילה) תמורת עבודה פיזית קלה (מאחר והדיינות הינה גם כן עבודה ללא מאמץ פיזי). בגמרא מובאות דוגמאות בודדות לדיינים ולמבקרי מומי [[בכור בהמה|בכורות]] שהותר להם ליטול שכר קצוב על עבודתם, מאחר ועומס העבודה המוטל עליהם אינו מאפשר עליהם לעסוק במקצוע אחר לפרנסתם.
 
===במדינת ישראל===