דיין (הלכה) – הבדלי גרסאות

על פי הגמרא{{הערה|{{בבלי|בכורות|כט|ב}}}}, לדיין מותר לטול 'שכר בטלה', דהיינו שכר עבודתו שהפסיד עקב הקדשת הזמן לדיינות במידה ועבודתו קלה פיזית (כדוגמת עיסוק) ב[[אבן חן|אבני חן]]), או במידה ועוסק בעבודה פיזית קשה - הסכום אותו היה מסכים להשתכר (שהינו פחות ממשכורתו הרגילה) תמורת עבודה פיזית קלה (מאחר והדיינות הינה גם כן עבודה ללא מאמץ פיזי). בגמרא מובאות דוגמאות בודדות לדיינים ולמבקרי מומי [[בכור בהמה|בכורות]] שהותר להם ליטול שכר קצוב על עבודתם, מאחר ועומס העבודה המוטל עליהם אינו מאפשר עליהם לעסוק במקצוע אחר לפרנסתם.