יק"א – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קישורים פנימיים
שורה 11:
אחר פטירתו של הברון הירש בשנת [[1896]], שהוריש לה הון עתק, הוחלט להוסיף את ארץ ישראל למדינות הנתמכות על ידי חברת יק"א. בתחילה, נתמכו על ידי יק"א [[משמר הירדן (מושבה)|משמר הירדן]], [[נס ציונה]], ו[[חדרה]]. ב-[[1899]] ביקש [[הברון רוטשילד]] את סיוע יק"א לפיתוח ארץ ישראל ולאחר שנה יצא לפועל הסכם בין יק"א לרוטשילד, לפיו בוטלה פקידות הברון רוטשילד בארץ וניהול מושבות הברון הועבר ליק"א. הסיבות שהביאו את הברון להעביר את המושבות ליק"א הן מכיוון שהברון הבין כי תמיכתו במושבות לא נעשתה בצורה נכונה ובגלל הפסדים כספיים רבים ובגלל יחסים מתוחים בין הפקידים והאיכרים, מרידות וביקורת קשה שניתכה עליו מכל הכיוונים. במסגרת ההסכם, הוקמה מועצה לארץ ישראל, בראשות הברון רוטשילד, שהעביר אליה 15 מיליון פרנק זהב, לסיוע לפעילות יק"א בארץ.
 
בט"ו כסלו תרס"א, ([[1900]]) מפרסם העיתון [[המגיד]] כתבה תחת הכותרת : "מפת ארץ ישראל החדשה" ובהמשך הכתבה : '''"מפת ארץ ישראל חדשה נדפסה ע"י חברת יק"א'''. המפה הזאת צוירה ונרשמה כנראה בבית ספר "חברת כל ישראל חברים" בירושלים, והוועד המרכזי של החברה בפריזב[[פריז]] מצא אותה לראווה להיות נדפסת ולצאת לאור העולם. במפה רשומים כל מושבות היהודים שבארץ בדיו אדום וממנה הננו רואים כי יש לנו עד עתה שלושים נקודות יהודיות בארץ אבותינו, מן בתימה אשר בצפון ועד קסטינה אשר בנגב". {{הערה| [[המגיד]], ט"ו כסלו תרס"א, 1900,"מפת ארץ ישראל החדשה", מתוך : '''"ארץ ציון ירושלים"''', [[שלמה שבא]], [[דן בן אמוץ]], הוצאת זמורה, ביתן, מודן, תל-אביב, 1973, שער שני : "שחקי, שחקי על החלומות (1883-1904)", פרק : מושבות, עמוד 76}}.
 
יק"א פעלה בהיקף נרחב למדי בארץ, עד פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]]. היא פעלה על פי שיקולים כלכליים בלבד. בעלי הפוטנציאל כמו [[איכר]]ים פרטיים זכו ל[[הלוואה|הלוואות]] לטווח ארוך וב[[ריבית]] נמוכה. שיטת המענקים של הברון רוטשילד, על פיה ניתנו קצבאות למשקי בית ללא קשר ליעילות העבודה, נפסקה ומתיישב שלא הצליח להתבסס בארץ, קיבל תמיכה כספית כדי לעזוב את הארץ.