פסיכולוג – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
DanielBE7 (שיחה | תרומות)
עריכה. רק המל"ג מכיר בתארים אקדמיים (משה"ח זה רק לחו"ל); לגבי קליני ואבחון - במקרים רבים עוד מומחים מוסמכים אז שיניתי לנוסח פחות מחייב.
DanielBE7 (שיחה | תרומות)
במסלולים הארגוני/תעסוקתי או בחינוכי ההתמחות היא לא כפי המצוין בערך. על כן הוספתי הסתייגות (ברוב המסלולים)
שורה 19:
ב[[ישראל]] מתיר [[חוק הפסיכולוגים]] את השימוש בתואר "פסיכולוג", ואת ה[[ייעוץ פסיכולוגי|עיסוק בפסיכולוגיה]], רק למי שהוא בעל תואר "מוסמך" (כלומר תואר שני - .M.A) ומעלה בפסיכולוגיה, ממוסד אקדמי המוכר על ידי [[המועצה להשכלה גבוהה]]. האדם צריך להיות רשום ב[[פנקס הפסיכולוגים]] שמנהל משרד הבריאות, וייתכן שהוא בעל היתר זמני מהמשרד לעסוק בפסיכולוגיה{{הערה|בין אם היתרו קבוע, ובין אם זמני, הדבר מצוין בפנקס הפסיכולוגים באתר משרד הבריאות.}}. החוק בישראל קובע: "לא יעסוק אדם בפסיכולוגיה אלא אם הוא פסיכולוג"{{הערה|1=[http://www.hebpsy.net/page.asp?id=44 חוק הפסיכולוגים, סעיף 5]}}.
 
תחומי הפסיכולוגיה רבים, חלקם דורשים הכשרה נוספת מעבר להסמכה בפסיכולוגיה וחלקם לא. בישראל, העיסוק בחלק מתחומי הפסיכולוגיה מותנה בהתמחות רשמית, או בהכשרה ממוקדת{{הערה|כגון הכשרה לטיפול פסיכואנליטי, טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, טיפול גשטאלט, טיפול מיני (סקסולוגיה), ועוד.}}. פסיכולוגים בישראל{{הערה|בדרך כלל, מי שלמדו במגמה המטרימה מסלול התמחות ספציפי.}} יכולים לזכות לתואר "פסיכולוג מומחה" אחר ההתמחות באחד מהתחומים הפסיכולוגיים היישומיים שלפי שעה, משרד הבריאות מציע מסלול התמחות בהם. אחר ההתמחות נדרש הפסיכולוג לעבור בהצלחה בחינת מומחיות. ההתמחות אורכת לפחות שנתיים במשרה מלאה או ארבע שנים בחצי משרה ונערכת ב[[בית חולים פסיכיאטרי]] או במרפאה לבריאות הנפש בבית חולים כללי (ברוב המסלולים){{הערה|[http://www.psychology.org.il/article/105/ מידע לסטודנטים לפני התמחות], באתר הסתדרות הפסיכולוגים בישראל}}. בשנים האחרונות עולה ביקורת בקרב מתמחים ומועמדים להתמחות על תהליך הקבלה לתואר שני ולמסלולי ההתמחות בארץ, ועולות טענות בדבר המתנה ארוכה עד למציאת מקום התמחות, משך ההתמחות הארוך, השכר הנמוך, וקשיים שונים במהלך התהליך{{הערה|{{TheMarker1|נעמי דרום|רוצים להיות פסיכולוגים קלינים? תתכוננו למסלול מכשולים מפרך עד הכורסא הנכספת|career/1.532677|28 במאי 2009}}.}}{{הערה|{{mako|דפנה ליאל|הדרך הארוכה למקצוע הפסיכולוגיה|7eb8584be489631018|news-channel2/Channel-2-Newscast|9 באפריל 2012}}}}{{הערה|{{ynet|נעם ברקן וליטל דוברוביצקי|מתמחה בפסיכולוגיה? תבחרי: סטאז' או ילדים|4253497|10 ביולי 2012|}}}} קשיים אלו מביאים לעתים מוסמכי תואר שני בארץ המעוניינים לגשת אליהן, לוותר על ההתמחויות המוצעות ולעסוק בפסיכולוגיה עיסוק כללי, לבחור בתחומי מומחיות או הכשרה אחרים (חלקם בעלי מסלולים קצרים וממוקדים יותר), לעסוק במחקר והוראה, או לעבוד בתחומם בחו"ל.
 
חוק הפסיכולוגים מכיר כיום ב-6 התמחויות בפסיכולוגיה:{{הערה|[http://www.health.gov.il/Subjects/MedicalAndHealthProfessions/Psychology/Expert_Psychologist/Pages/default.aspx פסיכולוג מומחה: תהליך הכשרה למתמחים], באתר משרד הבריאות}}