דיין (הלכה) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏במדינת ישראל: בקשת מקור לטענה, ובקשת הבהרה להעדר התייחסות לצד המשלים שלה.
←‏היסטוריה: יחס שלילי ביותר במקורות לדיין שאינו ראוי שהתמנה, ועוד יותר לדיין ששילם ממון כדי שיבחר
שורה 6:
בתקופת [[ספר שופטים|השופטים]] שלאחר [[יציאת מצרים]] וקודם [[ממלכת ישראל המאוחדת]] שימשו חלק מהשופטים כדיינים, בנוסף להיותם מנהיגי העם (תפקיד זה כתוב במפורש אצל [[דבורה הנביאה]]).
 
עם ביטול הסנהדרין בזמנו של [[רבן גמליאל השישי]] והתבטלות ה[[סמיכה לרבנות]] במובנה המקורי, הצטמצמו מאוד סמכויות השפיטה של הרבנים. כיום מוסמכים דיינים לדון רק בדיני ממונות נפוצים (הלוואות, פיקדונות, גזלות, וכדומה, אבל לא דיני קנסות), דיני אישות (נישואין, גירושין, ייבום, עגינות וכדומה) וקבלת עדים. סמכות זה נשאבת מהגדרת "שליחותייהו קעבדינן" ([[ארמית]]: אנו עושים שליחותם [=של החכמים הסמוכים]; {{הערה|{{בבלי|בבא קמא|פד|ב}}}}) ומוגבלת לנושאים יום-יומיים בסיסיים.
אף על פי שלדיינים שאינם סמוכים בימינו עדיין יש כוח לדון בדברים מסוימים, מבחינה מעשית הם לא מיישמים זאת בכל התחומים.{{הערה|לדוגמה, בימינו, ככלל, לא נוהגים לבצע [[ייבום]] אלא רק [[חליצה]].}}
 
ה[[גמרא]] מתייחסת באופן שלילי ביותר למינוי דיינים שאינם ראויים:
{{ציטוט|תוכן=אמר [[ריש לקיש]]: כל המעמיד דיין שאינו הגון - כאילו נוטע [[אשרה (אלה)|אשירה]] בישראל|מקור={{בבלי|סנהדרין|ז|ב}}}}
 
ב[[רמב"ם]] מובא יחס שלילי ביותר לדיין שהתמנה למשרתו מכח ממון ששילם:
{{ציטוט|תוכן=כל דיין שנתן ממון כדי שיתמנה - אסור [[קימת כבוד|לעמוד מפניו]], וצוו חכמים להקל אותו ולזלזל בו, ואמרו חכמים שה[[טלית]] שמתעטף בה תהי בעיניך כ[[אוכף|מרדעת]] של [[חמור]]|מקור={{רמב"ם|שופטים|סנהדרין והעונשין המסורין להם|ג|ט}}}}
 
== מבנה בתי הדין ==