דיין (הלכה) – הבדלי גרסאות

על פי ה[[תוספתא]] ודברי [[אביי]] המובאים בגמרא{{הערה|{{בבלי|בכורות|כט|ב}}}}, ההיתר ליטול שכר כפועל, הוא כ"פועל בטל של אותה מלאכה". [[רבנו חננאל]] ביאר שהכוונה למדרגת שכר של פועל [[אבטלה|מובטל]], שמוכן לעבוד אפילו תמורת תשלום נמוך יחסית. [[רש"י]] פירש שהכוונה ל'שכר בטלה', דהיינו התשלום שהיה דורש אדם תמורת ביטולו ממלאכתו למשך הזמן שהקדיש לדיינות. במידה ועבודתו קלה פיזית (כדוגמת עיסוק ב[[אבן חן|אבני חן]]), שכר הבטלה שידרוש יהיה קרוב לשכר שהיה משתכר מהמלאכה, ומאידך אם הוא עוסק בעבודה פיזית קשה (כדוגמת [[נגר]]), היהיהיה מוכן להסתפק סכוםבתשלום נמוך בשביל להשתחרר ממנה. מדברי [[תוספות]] עולה שדיין קבוע שכלל אין לו מלאכה, רשאי ליטול שכר עבור אובדן האפשרות להתפרנס באופן אחר. בעקבות כך נכתב בטור וב[[שולחן ערוך]] שהמנהג הרווח בכל ישראל הוא, שישנה קופה ציבורית שממנה מתפרנסים הדיינים.{{הערה|"[http://www.etzion.org.il/he/%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%93%D7%A3-%D7%A7%D7%94-%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%98%D7%9C-%D7%A9%D7%9B%D7%A8-%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%9F הנוטל שכר לדון], באתר בית המדרש הוירטואלי של [[ישיבת הר עציון]]}}