ויקיפדיה

החקיקה בישראל – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מאין תקציר עריכה
מ קו מפריד, ותיקון בסעיף הקריאה השניה
שורה 24:
כלל בסיסי בכל שיטות ה[[משפטים|משפט]] הוא שעל ה[[חקיקה]] להיות גלויה לכל. גם בישראל מתפרסמת החקיקה לשלביה בקבצים אחדים של "[[רשומות]]", הפרסום הרשמי של [[מדינת ישראל]].
 
עם זאת, לא תמיד ניתן לקרוא נוסח מלא של חוק ב"רשומות", היות שתיקונים לחוקים קיימים מתפרסמים ברשומות כנוסחים מתוקנים לסעיפים ששונו בלבד, כך שאין הפרסום ב"רשומות" כולל נוסח מלא ומעודכן של חוקים שעברו שינוי.{{הערה|יניב רוזנאי, [http://www.hapraklit.co.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_235.pdf חוק "רוצה להיות חופשי": פרסום חקיקה בעידן האינטרנט], '''[[הפרקליט]]''' נב(1) (2013), עמ' 308-235235–308}} רבים מהחוקים החשובים ביותר, כגון '''חוק סדר הדין הפלילי''', עוברים שינויים ותיקונים לעתים מזומנות, כך שכדי לקרוא את החוק הנוהג במדינה ברגע נתון, דרוש מעשה-מרכבה של מספר גליונות שונים של "רשומות". קושי זה הוליד פתרונות בשוק הפרטי, המציעים בתשלום קובצי חוקים שלמים ומעודכנים על גבי מדיה דיגיטלית; פתרונות אלו משמשים את רוב המשפטנים בארץ.
 
==שלבי חקיקה פרה-פרלמנטריים==
שורה 30:
 
===דיאלוג עם הרשות השופטת===
הרשות השופטת עוסקת בפרשנות החוק ובדרכי מימושו. לעתים נתקלת הרשות השופטת בבעיה בחוק: החוק אינו נותן מענה לסוגיה שראוי לתת לה מענה בחוק, התוצאה המתקבלת מציות לחוק אינה סבירה וכדומה. במקרים כאלה מציין בית המשפט את הבעיה שנתקל בה, וממליץ למצוא לה פתרון. לעתים המחוקק מממש המלצה זו, והופך אותה להצעת חוק. דוגמה: בפסק דין{{הערה|1=[http://elyon1.court.gov.il/Files/03/250/088/t18/03088250.t18.HTM ע"א 8825/03 שירותי בריאות כללית נ' משרד הביטחון], ניתן ב-11.4.07 באפריל 2007}} של [[בית המשפט העליון]] ציין השופט [[אליקים רובינשטיין]] ביחס לחוק כי "המצב שנוצר אינו ראוי ואינו צודק", ואף שפסק בהתאם להוראות החוק, ציין "זו מסקנה משפטית, שאינה גורעת מן האמור באשר לצורך בתיקון המצב". הממשלה קיבלה את המלצתו של השופט רובינשטיין, והגישה לכנסת הצעת חוק שבאה לתקן את הטעון תיקון.{{הערה|1=[http://www.knesset.gov.il/Laws/Data/BillGoverment/351/351.pdf הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 37), התשס"ח-2007ח–2007]}}
 
במקרים אחרים מגיע בית המשפט לתוצאה שהוא שלם עמה, אך הממשלה אינה מרוצה מתוצאה זו, ומגישה לכנסת הצעת חוק שבאה לשנות את המצב החוקי, כך שבמקרים נוספים שיוגשו לבית המשפט, תהיה התוצאה שונה (כאשר צעד כזה בא בעקבות פסיקה של [[בג"ץ]], הוא מכונה "עוקף בג"ץ"). דוגמה: בוויכוח שבין [[בנק יהב]] ל[[רשות המסים]] קיבל [[בית המשפט המחוזי]] בירושלים את עמדתו של בנק יהב, וקבע כי יש להכיר בהוצאות שהוציא הבנק למימון [[השכלה גבוהה]] לעובדיו.{{הערה|1=[http://www.court.gov.il/BookReader/getbook.asp?path=%5C%5C172.25.40.101%5Cidc_repository%5C456%5C821%5C0588C6AB6472482B8870BF949FCB580A&OlvDataProto=file&Language=Hebrew&Hebrew=1&ReaderStyle=ILCourts&h=2E4C07F7241F0D87FF42CFE00446C817&OnePageMode=1 עמה 7039/03 בנק יהב נ' פקיד שומה ירושלים 1], ניתן ב-21 בפברואר 2005}} בעקבות תוצאה זו הגישה הממשלה הצעת חוק שבעקבותיה תוקנה [[פקודת מס הכנסה]] ונקבע בה במפורש כי לא יותרו ניכויים בשל הוצאות לרכישת השכלה אקדמית.{{הערה|[http://www.knesset.gov.il/Laws/Data/law/2057/2057.pdf חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006), התשס"ו-2006ו–2006], ס"ח 2076 מיום 15 ביוני 2006, סעיף 5.}}
לעתים רחוקות פוסל בית המשפט, במסגרת ה[[ביקורת שיפוטית|ביקורת השיפוטית]], סעיף בחוק. מצב זה מחייב תיקון של הסעיף שנפסל, באמצעות חקיקה, אם באמצעות ביטולו ואם באמצעות החלפתו בחקיקה שלא תיפסל.
 
שורה 54:
חבר כנסת שאינו שר או סגן שר, או קבוצת חברי כנסת רשאים להגיש הצעת חוק מטעמם. קיימות מספר הגבלות על הצעות חוק אלו וההליכים בכנסת לאישורם. מספר החוקים שרשאי חבר הכנסת להציע מוגבל. הנחת הצעת חוק פרטית לפני הכנסת טעונה אישור של [[נשיאות הכנסת]] (מורכבת מ[[יושב ראש הכנסת]] וסגניו), והם רשאים למנוע העלאת הצעה "[[גזענות|גזענית]] במהותה", או כזו השוללת את מהותה של מדינת ישראל כמדינת העם היהודי. בניגוד להצעת חוק ממשלתית, ניתן למשוך הצעה חוק פרטית רק עד סיום מועד הדיון בוועדה שלאחר הקריאה הראשונה.
 
לאורך השנים, גדל באופן משמעותי מספר הצעות החוק הפרטיות, הן כמותית והן באופן יחסי. אם ב[[הכנסת השלישית|כנסת השלישית]] הוגשו 47 הצעות חוק פרטיות, ו-18 מהן אושרו כחוקים, הרי שב[[הכנסת ה-15|כנסת ה-15]] הוגשו 4,012 הצעות חוק פרטיות, מתוכן אושרו 194. באחוזים, זינק אחוז החוקים שמקורם בהצעות פרטיות מ-6% בכנסת השלישית ל-53% בכנסת ה-15. עם זאת, שיעור הצעות החוק הפרטיות שמוגשות ולא מקודמות עולה בהתמדה. בכנסת השלישית, 38% מהצעות החוק הפרטיות שהוגשו אושרו גם בקריאה שנייה ושלישית. בכנסת ה-15, רק 5% מהצעות החוק הגיעו לכדי השלמת החקיקה. סך כל הצעות החוק הפרטיות שהונחו על שולחן הכנסת בעשור שבין 2002-20112002–2011 הוא 12,725.{{הערה|1=[https://www.facebook.com/Savedem/posts/254883411261611 שיא עולמי אבסולוטי מבין הפרלמנטים הקיימים בעולם] בעיתון [[נובוסטי נידלי]]}}
 
===הצעת חוק מטעם ועדות הכנסת===
שורה 66:
אם הצעת חוק עברה בקריאה ראשונה, אך שאר הליכי החקיקה לא הסתיימו בכנסת מסוימת, ניתן להגיש בכנסת הבאה הצעה להחיל על ההצעה [[דין רציפות]], שעם קבלתה ניתן יהיה להמשיך בדיון מבלי להניח מחדש את הצעת החוק לקריאה ראשונה. את ההצעה להחיל דין רציפות רשאית ליזום הממשלה או, אם מדובר בהצעת חוק פרטית - הוועדה שדנה בה בכנסת הקודמת.
 
===הדיון במליאת הכנסת -– קריאה טרומית===
הצעת חוק פרטית חייבת לקבל אישור מקדמי (טרומי) של הכנסת להמשך תהליך החקיקה. ההליך כולל הנחת ההצעה על שולחן הכנסת למשך 45 ימים לפחות לפני הדיון בכנסת. את הצעת החוק מציגים יוזמי החוק ומתקיים דיון שסופו בהצבעה. בפני הכנסת שתי אפשרויות: הסרת ההצעה מסדר היום או העברתה לוועדת כנסת מתאימה להכנה לקריאה ראשונה. הצעה שהוסרה מסדר היום תוכל לעלות פעם נוספת רק לאחר שישה חודשים (שאינם כוללים את ימי פגרת הכנסת). הליכי ההצבעה בקריאות הבאות זהות להצעות חוק ממשלתיות בהסתייגות אחת – חוק שהוצע ועלותו התקציבית עולה על חמישה מיליוני שקלים חדשים בשנה‏‏{{הערה|1=סכום זה מתעדכן מדי שנה בהתאם לעליית [[מדד המחירים לצרכן]], ונכון לשנת 2008 עומד על כ-5,230,000 שקלים חדשים.‏}} והממשלה לא נתנה את הסכמתה לעלות זו, מחייב רוב של 50 חברי כנסת בכל הליכי החקיקה.
 
שורה 73:
כאשר מליאת הכנסת אישרה הצעת חוק פרטית בקריאה טרומית, החוק מועבר לאחת מוועדות הכנסת לדיון מקדמי. בדיוני הוועדה משתתפים מומחים שמציעים שיפורים בהצעת החוק. קבלת שינויים בהצעת החוק מותנית בהסכמתו של מגיש הצעת החוק (בניגוד לדיון בוועדה כהכנה לקריאה שנייה ושלישית). בסיום דיוני הוועדה החוק מוכן להצבעה בקריאה ראשונה.
 
===הדיון במליאת הכנסת -– קריאה ראשונה===
ככלל, הצעת חוק ממשלתית מוצגת לכנסת על ידי השר שבתחום אחריותו נמצא הנושא בו מטפל החוק הנדון (או סגן השר במשרדו), אם כי לעתים מציג אותה שר אחר. ההצעה מועלית לפני המליאה רק לאחר שהונחה על שולחן הכנסת במשך יומיים לפחות. הדיון מתקיים במליאה ולאחריו עומדות בפני הכנסת שתי אופציות: דחיית ההצעה או העברתה לוועדה להכנת החוק לקריאה שנייה.
 
שורה 79:
הוועדה שדנה בהצעת החוק היא בדרך כלל הוועדה שנושא החוק נמצא בתחום אחריותה. עם זאת, לעתים ועדת הכנסת מעבירה את הדיון לוועדה אחרת, משיקולים שונים, הנוגעים בדרך כלל להרכב הוועדה או זהות העומד בראשה. כך, למשל, בחוק הרשות הלאומית למורשת [[יהדות בוכרה]] דנה [[ועדת הכלכלה]], שבראשה עמד אז יוזם החוק, [[אמנון כהן]]. בדיוני הוועדה רשאים להשתתף חברי הוועדה, מגיש הצעת החוק ושר בממשלה.
 
הוועדה הדנה בהצעת החוק רשאית להכניס בהצעה שינויים, כולל שינויים שסותרים את כוונת מגיש הצעת החוק, אך היא אינה רשאית לחרוג מגדר הנושא של הצעת החוק שאושרה בקריאה הראשונה. כשנדרש [[בג"ץ]] לסוגיה זו, קבע כי יש להבחין בין חוק חדש שנועד לקבוע הסדר שלם -– אז מתחם הנושאים בהם רשאית הוועדה לדון רחב יותר, לעומת תיקון של חוק קיים, העוסק בהסדר ספציפי, שאין לחרוג ממנו באופן ניכר. כן קבע בית המשפט כי מתחם ה[[סבירות]] של החלטת הוועדה הדנה בהצעת חוק, לעניין זה, הוא רחב‏‏.{{הערה|1=‏בג"ץ 8238/96 [http://elyon1.court.gov.il/files/97/130/045/e09/97045130.e09.HTM עליאן אבו עראר ואח' נ' שר הפנים, אליהו סוויסה ואח']}}
 
הוועדה רשאית גם למזג שתי הצעות חוק (באישור ועדת הכנסת) או לפצל את הצעת החוק לחלקים (באישור הכנסת).
שורה 87:
הדיון בוועדות הכנסת, שהשפעתו על נוסח החוק ניכרת למדי, אינו מתפרסם בנוסח רשמי, אך הפרוטוקולים שלו נשמרים ב[[ארכיון הכנסת]], ופתוחים לעיון הציבור. החל מהכנסת החמש-עשרה, החלו פרוטוקולים אלו להתפרסם גם ב[http://www.knesset.gov.il/protocols/heb/protocol_search.aspx אתר האינטרנט של הכנסת]. על תוכן הדיון ניתן ללמוד גם מדברי יושב ראש הוועדה, המציג את הצעת החוק בפני מליאת הכנסת לפני הקריאה שנייה והשלישית.
 
===הדיון במליאת הכנסת -– קריאה שנייה ושלישית===
בקריאה השנייה מוצגת הצעת החוק על ידי יושב ראש הוועדה שדנה בה, או על ידי אחד מחבריה. לאחר מכן, אם הוגשו הסתייגויות, מנמקים אותן חברי הכנסת שהגישו אותן. הכלל הוא כי לחברי הכנסת מוקצב זמן של 5 דקות לנימוק כל הסתייגות. בדרך כלל, חבר כנסת שהגיש מספר רב של הסתייגויות לא ימצה את מלוא הזמן שהוא זכאי לקבל, אלא אם כן ברצונו לערוך [[פיליבסטר]].
 
ההצבעה בקריאה השנייה מתקיימת על כל סעיף ועל כל הסתייגות בנפרד, אך יושב ראש הישיבה רשאי לאחד הצבעה על סעיפים שלא הוגשו לגביהם הסתייגויות. אין מצביעים על הסתייגויות של חברי כנסת שלא נכחו בישיבת המליאה.
 
לפי תקנון הכנסת, אםכל התקבלהעוד הסתייגות,לא יוחזרהחלה הדיוןהקריאה לוועדההשלישית, והדיוןרשאים במליאההממשלה יימשך רק בשבוע שלאחר מכן, אלא אם כן ביקשאו יושב ראש הוועדה אושהכינה נציגאת הממשלההחוק לקייםלהציע אתלכנסת הקריאהלהחזירו השלישית מיד. בפועללוועדה, המצבוהכנסת הפוךתצביע -על ברירתכך המחדלמיידית{{הערה|{{ויקיטקסט היאבשורה|תקנון שהקריאההכנסת#סעיף השלישית91 מתקיימת מיד לאחר הקריאה השנייה,לתקנון גםהכנסת}}}}; אם התקבלה הסתייגות, אלארשאים אםהממשלה כן ביקשאו יושב ראש הוועדה להמשיךלדחות את הדיוןקיום רקההצבעה על קריאה שלישית בשבוע{{הערה|{{ויקיטקסט בשורה|תקנון הכנסת#סעיף 92(ב) שלאחרלתקנון מכןהכנסת}}}}.
 
בקריאה השלישית מצביעה הכנסת על נוסח הצעת החוק כולו, כמקשה אחת, ואם התקבלו הסתייגויות - כאשר הנוסח כולל גם אותן.
שורה 109:
הצורך בתיקון החוק נובע מסיבות שונות: הניסיון שהצטבר בהפעלת החוק, ביקורת ציבורית, ביקורת של בתי המשפט, התנגדות המחוקק לפרשנות שנתן בית המשפט לחוק, השתנות של המציאות שבה מיושם החוק ועוד.
 
התהליך שעובר תיקון לחוק זהה לזה שעובר חוק חדש, כמתואר לעיל. התיקונים הם משני סוגים: תיקון ישיר ותיקון עקיף. תיקון ישיר לחוק הוא תיקון ששמו (בהצעת החוק ובחוק) מפנה לחוק אותו מתכוונים לתקן, למשל: "חוק מס מעסיקים (תיקון מס' 2), התש"ם-1980ם–1980". תיקון עקיף לחוק מתבצע במסגרת הדיון בחוק אחר, כאשר קבלת אותו חוק מחייבת, מסיבות טכניות או מסיבות ענייניות, גם שינוי (עקיף) בחוקים אחרים‏‏.{{הערה|1=ראו, למשל, [http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/1C4E1065-F4E7-478F-93E9-2DD91E1FBD8A/18994/2152.pdf חוק שירות המילואים], המתקן 17 חוקים באמצעות תיקונים עקיפים. חלק מהתיקונים, דוגמת אלה שבחוק שירות ביטחון ובחוק הביטוח הלאומי, הם תיקונים הקובעים הסדרים מהותיים, וחלקם, כגון אלה שבחוק מבקר המדינה ובחוק פיצויי פיטורים הם תיקונים טכניים.}}
 
לנוחות ההתייחסות לתיקונים השונים נהוג למספרם בסדר עולה.
שורה 118:
 
===נוסח משולב===
התייחסות לחוק שעבר תיקונים רבים נעשית מסורבלת, ולכן ניתנה לשר המשפטים הסמכות{{הערה|1=סעיף 16 ל[[פקודת סדרי השלטון והמשפט]], התש"ח-1948ח–1948}} להציע לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת "נוסח משולב" של החוק, כלומר נוסח המכיל את כל השינויים שחלו בחוק מכוח חקיקה. לאחר אישורו של הנוסח המשולב על ידי הוועדה, הוא מתפרסם ברשומות, והופך בכך לנוסח המחייב של החוק.
 
נוסח משולב לא נועד לשנות את החוק, אלא רק לארגן מחדש חוק קיים (או חוקים אחדים העוסקים באותו נושא), על תיקוניו הרבים, בצורה נוחה יותר. חוק הביטוח הלאומי, למשל, נתקבל על ידי הכנסת בשנת [[1954]], כעבור 14 שנה פורסם נוסח משולב שלו, וכעבור 27 שנים נוספות פורסם שנית נוסח משולב לחוק. כפי שניתן ללמוד מדוגמה זו, פרסום נוסח משולב אינו נעשה לעתים קרובות (לנוחות העוסקים בנושא, יוצאת לאור מדי שנה, על ידי מו"לים שונים, גרסה משולבת של החוקים).
שורה 148:
 
==לקריאה נוספת==
* {{המשפט החוקתי|ב|עמ' 744-726726–744}}
* דוד שי, "הדינמיקה של דיני המסים לאור קורותיו של חוק מס מעסיקים", '''מיסים''', פברואר 2003
 
שורה 154:
{{מיזמים|ויקיטקסט=ספר החוקים של מדינת ישראל}}
* [http://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Laws/Pages/LawHome.aspx חוקי מדינת ישראל], באתר הכנסת
* יניב רוזנאי, [http://portal.idc.ac.il/He/lawreview/volumes/volume14/Documents/Roznai.pdf חוקי-היסוד בדבר זכויות האדם והליך החקיקה בכנסת - נאה דורש ונאה מקיים?], משפט ואדם -– משפט ועסקים יד, תשע"ב (ספטמבר 2012), 199-259199–259
* {{המשפט|[[צבי ענבר]]|הליכי החקיקה בכנסת|1|34|ינואר 1993}}
* דנה בלאנדר וערן קליין, [http://www.idi.org.il/PublicationsCatalog/Pages/PP_32/Publications_Catalog_2032.aspx חקיקה פרטית], [[המכון הישראלי לדמוקרטיה]], 2002
שורה 164:
* [http://oknesset.org/bill/ הצעות חוק הנמצאות בשלבים שונים] עם קישורים לנוסח החוק בכל שלב ולפרוטוקולים, באתר הכנסת הפתוחה
* {{הארץ|מאיה לקר|אזעקת אמת, מיהו אלוף מחוקקי החוקים|1.1854979|1 בנובמבר 2012}}
* יניב רוזנאי, [http://www.hapraklit.co.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_235.pdf חוק "רוצה להיות חופשי": פרסום חקיקה בעידן האינטרנט], '''[[הפרקליט]]''' נב(1) (2013), עמ' 308-235235–308
* {{TheMarker1|עידו באום|כמה חוקים יש בישראל? מהיום תוכלו להכיר את כולם|1.2507178|9 בדצמבר 2014}}
 
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/החקיקה_בישראל"