קלאוס מאן – הבדלי גרסאות

[[תמונהקובץ:Klaus Mann.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קלאוס מאן, 1944]]

ספרו המפורסם ביותר הוא "'''[[מפיסטו (ספר)|מפיסטו]]'''", אשר נכתב ב-[[1936]] והתפרסם באמסטרדם. הספר הוא [[דיוקן]] מוסווה אך במעט של גיסו, השחקן [[גוסטף גרינדגנס]]. השערורייה הספרותית שהתחוללה סביב הספר הקנתה לו פרסום שלאחר המוות ב[[מערב גרמניה]], לאחר שבנו המאומץ של גרינדגנס פנה ל[[בית משפט|בית המשפט]] בניסיון לאסור את הפצת הספר לאחר פרסומו הראשון במערב גרמניה בתחילת [[שנות השישים]]. לאחר שבע שנים של דיון משפטי, בית המשפט העליון של מערב גרמניה אסר על הפצת הספר בתוצאה של שלושה נגד שלושה. למרות האיסור נדפסו ונמכרו בגרמניה כ-700,000 עותקים. ב-[[1971]] התבטלה התביעה בשם חופש האמנות. כשהספר יצא לאור מחדש בגרמניה ב-[[1981]], לא נשמעו קולות מחאה. קלאוס מאן הקפיד להדגיש כי לא התכוון לצייר את דמותו של איש מסוייםמסוים, וכי מפיסטו שלו אינו אדם זה או אחר, אלא תמהיל של תכונות שונות, וכי הכוונה הייתה לתאר דמות סמלית, על רקע חברתי-פוליטי מסוייםמסוים. אך למעשה, דמותו של השחקן הפגן מתבססת ברובה על דמותו של השחקן הגרמני [[גוסטף גרינדגנס]], גיסו לשעבר של מאן, שהיה נשוי זמן קצר לאחותו האהובה אריקה, והיה גם, בהמשך, בן-חסותו של [[גרינג]].{{הערה|[http://www.cameri.co.il/xmedia-cameri/repo/feats//pdf/1439.pdf תוכניית המחזה "מפיסטו] באתר [[התיאטרון הקאמרי]], עמוד 4 ('"מפיסטו" של קלאוס מאן')}}

מאן מת ב[[קאן]] מ[[מנת יתר]] של [[כדור שינה|כדורי שינה]], ונקבר בה. אביו, תומאס, שלא רצה להפסיק את מסע ההרצאות שבו השתתף, לא נכח ב[[לוויההלוויה]].