היסטוריה של המתמטיקה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 213.8.204.39 (שיחה) לעריכה האחרונה של Mr. W |
הוספת פרק משנה |
||
שורה 36:
==התקופה הפרהיסטורית==
[[קובץ:Os d'Ishango IRSNB.JPG|שמאל|ממוזער|250px|[[עצם אישנגו]].]]ניתן להניח כי פעולת הכימות של עצמים מוחשיים קדמה בהרבה להתפתחות תפיסתה של המתמטיקה כרעיון מופשט, ויכולת בסיסית להבחין בין כמויות נמצאה אפילו אצל בעלי חיים.{{הערה|1=שמעון דגון, תולדות המתמטיקה הקדומה, [[דביר (הוצאת ספרים)|הוצאת דביר]], [[תשס"ז]], עמ' 1-2.}}▼
▲ניתן להניח כי פעולת הכימות של עצמים מוחשיים קדמה בהרבה להתפתחות תפיסתה של המתמטיקה כרעיון מופשט, ויכולת בסיסית להבחין בין כמויות נמצאה אפילו אצל בעלי חיים.{{הערה|1=שמעון דגון, תולדות המתמטיקה הקדומה, [[דביר (הוצאת ספרים)|הוצאת דביר]], [[תשס"ז]], עמ' 1-2.}}
=== לצרכי מנייה ===
בתקופה הפרהיסטורית התקיימו מעין מנהלי חשבונות שנתקלו בבעיה במניית רכושכיהם של אנשים. לצורך פתרון בעיה זאת הם פתחו שיטה מנייה שהתבססה על כלי חרס מזעריים. לכל כלי חרס הייתה צורה שונה כשכל אחד מהם ייצג מוצר נפוץ באותה התקופה- למשל כדור ייצג כמות ייצור חקלאית וכלי חרס בצורת ביצה סמלו מעין כדי שמן. הם היו מאוד קלים לשימוש עקב הראייה הממשית של המושג המייצג מספר. תמיד ערבה לשיטת המנייה שלהם סכנה כמובן, כי הרי יכל לבוא אדם ולבלגן את חישוביהם. כדי להימנע משוררים לא רצויים נהג כל מונה לעטוף את כלי החרס הזעירים בקליפת חימר. הם תמיד יכלו כמובן לשבור את עטיפה זאת ולגלות את המספר שהיא מייצגת אך זה הצריך עבודה קשה של ייצור חוזר ונשנה של העטיפות, מה שהקשה מאוד על התהליך. במהלך הזמן והתגלגלות ההיסטוריה המונים החלו לחרוט על גבי עטיפות החרס את המספר עצמו שהם ייצגו- תהליך זה בעצם הוליד לראשונה את הציור המסמל מספר. מעבר לכך נהגו איפלו אותם מונים גם לייצר את הסימנים החדשים הללו גם על עצמות שהשתמרו עד היום.<ref>{{צ-ספר|מחבר=איאן סטיוארט|שם=לאלף את האינסוף- סיפורה של המתמטיקה|מו"ל=ידיעות ספרים וספרי עליית הגג|שנת הוצאה=2012|עמ=11-12}}</ref>
ב[[1937]] גילה הארכאולוג קארל אבסולום ממצא שתוארך לכ-30,000 לפני הספירה - עצם שועל שעליה חמישים וחמישה חריצים מסודרים בחמישיות, בה עשרים וחמישה חריצים מופרדים מהשלושים הנותרים על ידי חריץ שאורכו כפול. ייתכן שהחריצים מסמלים איברי קבוצה, ונועדו לשמש כעזר למנייה של האדם. בדיעבד, ניתן לקשר בין עצם השועל למושגים המודרניים [[התאמה חד חד ערכית]] ו[[בסיס (אריתמטיקה)|בסיס ספירה]] (5). ממצא נוסף, שתוארך ל-25,000 לפני הספירה פחות או יותר, היו מערות ב[[צרפת]] וב[[ספרד]] שעליהן צורות [[גאומטריה|גאומטריות]].{{הערה|1=בנו ארבל, קיצור תולדות המתמטיקה, מכון מופ"ת, [[2005]], עמ' 50-51.}}
| |||