צו עיכוב יציאה מהארץ – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הפניה לדף צו |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
'''צו איסור יציאה מן הארץ''' הינו [[צו]] שיפוטי האוסר על אדם לצאת מ[[מדינה]] בה הוא חי. צו איסור יציאה ניתן כדבר שבשגרה לחשודים ונאשמים מחשש שמא יברחו מנשיאת עונשם. כמו כן, מוצאים צוי איסור יציאה לקטינים שהוריהם מסוכסכים מחשש לחטיפה על ידי הורה.
==בישראל==
באופן כללי מעוכבת בישראל יציאתם מישראל של נאשמים במהלך ניהול המשפט נגדם. אולם, לאור [[חזקת החפות]] ממנה נהנה הנאשם במהלך משפטו, נענות הרשויות לבקשות ליציאה מישראל למטרות שונות, כאשר ניתנות ערבויות סבירות למניעת אי המלטות{{הערה|שם=דוגמא1|ראו למשל: [http://elyon1.court.gov.il/files/10/640/020/v01/10020640.v01.htm בש"פ 2064/10]{{ש}}[http://elyon1.court.gov.il/files/10/600/060/t01/10060600.t01.htm בש"פ 6060/10]}}.
לאחר שאדם מורשע בדין, נהוג שלא לאשר יציאתו מישראל אלא במקרים חריגים{{הערה|שם=דוגמא1}}.
כתבה על כך השופטת [[אילה פרוקצ'יה]]{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/09/070/053/r04/09053070.r04.htm ע"פ 5307/09 דיוויס נ' מדינת ישראל], פסקה 7 (30.7.2009):
:"חופש התנועה נתון לאדם כזכות חוקתית הכתובה עלי [[חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו]]. זכות חוקתית זו אינה מוחלטת, והיא כפופה לסייגים המשקפים אינטרסים נוגדים בעלי חשיבות מיוחדת. היותו של אדם נתון להליך פלילי במדינה נמנה על אותם מצבים שבהתקיימם יש כדי לסייג את חופש התנועה של האדם בישראל. האיזון הנדרש בין חופש התנועה של האדם לבין הגשמת האינטרס הציבורי הכרוך במימוש ההליך הפלילי אינו עשוי מעור אחד. הוא תלוי, בין היתר, בשלב בו מצוי ההליך הפלילי, באופי החשדות או האישומים כנגד האדם, ובמידת הסכנה הקיימת להימלטותו או לשיבוש תקינות ההליך השיפוטי על ידו.
:"ככל שההליך הפלילי מצוי בשלב מתקדם יותר, וההסתברות להרשעה ולענישה של הנאשם גוברת, כך הנטייה לסייג את חופש התנועה של הנאשם תגבר, כדי למנוע סיכולו של ההליך הפלילי על ידי חשש להימלטות, ההולך וגובר עם התקרב ההליך לשלבו הסופי. החשש הולך וגובר כאשר העונש לו צפוי הנאשם הוא מאסר, ובמיוחד כאשר מדובר באדם חסר רקע פלילי קודם, וכאשר מקום מושבו הקבוע בחוץ לארץ, ומשהוא עתיר נכסים באופן המקל באופן ניכר על יכולתו להימלט מהדין. אכן, בשלב ערעור על הכרעת דין מרשיעה ועל גזר דין המטיל מאסר, הסיכון להימלטות הנאשם גובר באופן ניכר, ולפיכך הכף נוטה בבירור להגביל באותו שלב את חופש תנועתו, כדי להבטיח את סיומו של ההליך הפלילי ללא תקלה."
:"ההגבלות על חופש התנועה של מי שהורשע ונדון למאסר, וערעורו תלוי ועומד, גם הן אינן בבחינת עקרון מוחלט. באיזון המתחייב בין חופש התנועה לבין הגשמת ההליך הפלילי עשויים גם בשלב זה להתקיים מצבים חריגים ומיוחדים שבהם תידרש יציאתו את הארץ של נאשם שנגזר עליו עונש חמור הנתון לערעור, כדי להגשים צורך אישי-אנושי מיוחד, אשר בנסיבות הענין עשוי אף לגבור על האינטרס הציבורי שבהבטחת תקינות ההליך. אולם מדובר בצורך נדיר שמשקלו כבד, וכאשר הוא גובר במהותו על האינטרסים האחרים"
עם זאת, היו מקרים בהם אושר לאדם לצאת מישראל לצורך עסקי{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/15/380/079/z01/15079380.z01.htm בש"פ 7938/15]}}.
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
| |||