הבדלים בין גרסאות בדף "זואונוסיס"

נוספו 19 בתים ,  לפני 4 שנים
ויקישיתוף בשורה
(ויקישיתוף בשורה)
'''מחלה זואונוטית''' היא [[מחלה]] מדבקת אשר מועברת בין מינים{{הערה|[http://bioethics.academy.ac.il/hebrew/Glossary-h/zoonotic_disease.html מחלה זואונוטית]}} (לפעמים על ידי [[וקטור (ביולוגיה)|וקטור]]) מ[[בעלי חיים]] אחרים מאשר בני אדם לבני אדם או מבני אדם לבעלי חיים אחרים.
הגדרה רפואית אחרת אומרת שהיא מחלה, כי בדרך כלל מדביקה את בעלי חיים אחרים, אבל גם יכולה להדביק בני אדם בו זמנית.
הגדרה זו דורשת ללא ספק מחשבה שנייה לאור התפתחויות שחלו בשנים האחרונות. מרבית המחלות הזיהומיות שהגיחו לאחרונה (כמו AIDS, SARS, שפעת העופות ורבות אחרות) מקורן בבעלי חיים. קיימת רשימה ארוכה מאוד של מחוללי מחלות זיהומיות שמקורם בבעלי חיים ושמסוגלים לגרום למחלות בבני אדם. מתוך 1,407 מחוללי מחלות זיהומיות ידועים בבני אדם, 58% הם בקטגוריה של מחוללים זואונוטיים.
המצב ההפוך (העברת מחלה מאדם לבעלי חיים) ידוע בתור: Anthroponotic disease.
[[קובץ:AyrshireCattle2_cropped.png|ממוזער|פרה]]
 
*'''[[חתול הבית|חתולים]]'''
 
למרות שחתולים מסוגלים, לעתים רחוקות, להעביר מחלות לבני אדם, רובם המכריע של מגדלי חתולים בביתם אינם נדבקים. במערכת העיכול של חתולים נמצא טפיל הטוקסופלזמה, אך במרבית האנשים הנדבקים בטפיל זה, ההדבקה מתרחשת עקב אכילת בשר נא או לא מבושל דיו. זיהום על ידי טוקסופלזמה בבני אדם היא תופעה שכיחה ובדרך כלל ללא משמעות קלינית. אבל כשהמגע הראשון עם טוקסופלזמה מתרחש בזמן הריון, אזי הזיהום המתפתח באישה ההרה עלול לסכן את העובר. בנוסף, אצל אדם הסובל ממחלה שגורמת לדיכוי ניכר של מערכת החיסון, זיהום בטפילי טוקסופלזמה שהיה עד אז רדום, עלול להתלקח (בעיקר במערכת העצבים המרכזית) ולגרום תסמינים קליניים קשים. לכן, מומלץ לנשים בהריון, שטרם נחשפו לטפיל הטוקסופלזמה, להימנע ממגע ישיר עם הפרשות חתולים ולרחוץ ידיים לאחר מגע עם חתולים או הפרשותיהם. כמו כן, עליהן להימנע גם מאכילת בשר שאינו מבושל די הצורך.
 
 
*'''[[כלבים]]'''
 
מגוון מחוללי מחלות זיהומיות המסוגלים לעבור מכלבים לבני האדם דומה לזה שצוין לגבי חתולים. גם במקרה של מגע עם כלבים, אמצעי זהירות פשוטים כרחיצת ידיים יכולים למנוע זיהומים נדירים אלו. ייעוץ תקופתי עם רופא וטרינר שימליץ על חיסונים נגד כלבת ומחלות אחרות, וטיפול מונע בטפילי מעיים, יקטינו בצורה משמעותית את האפשרות להעברת מחוללי זיהום. בנוגע לכלבת במדינת ישראל, מרבית בעלי החיים המאובחנים כחולים בכלבת אינם כלבים, והמקרים הנדירים של כלבת בבני אדם שאובחנו בעשור האחרון קשורים במגע עם בעלי חיים אחרים. בכל אופן, חובה להתייעץ עם לשכת הבריאות המחוזית לאחר אירוע של נשיכת כלב או בעל חיים אחר.
כלבים הגדלים באזורים כפריים עלולים להעביר, אם כי לעתים נדירות, מחלה חיידקית המכונה [[לפטוספירוזיס]]. היא מתאפיינת במחלת חום ולעתים רחוקות גם בפגיעה רב-מערכתית המערבת את הכליות ומערכת העצבים המרכזית. בעבר, כלבי כפר העבירו לעתים לבני אדם טפיל המכונה אכינוקוקוס. הידבקות במחלה זו בימינו נדירה ביותר בארץ, וזאת מאחר ששחיטת צאן ובקר נעשית בצורה מסודרת ומבוקרת. ילדים קטנים המשחקים עם כלבים ובאים במגע עם הפרשותיהם, עלולים לפעמים להידבק בטפיל הטוקסוקארה. זיהום בטפיל זה בדרך כלל אינו מבטא סימנים קליניים, והסמן היחיד לקיום הזיהום הינו הופעת ריבוי של תאי דם מסוג אאוזינופילים. ניתן לאבחן זיהום זה על ידי בדיקה סרוליגית המתבצעת במעבדה הפרזיטולוגית המרכזית של משרד הבריאות בירושלים.
 
*'''[[דג|דגים]]ים'''
 
*'''[[דג|דגים]]'''
אנשים המחזיקים אקווריום בביתם עלולים להידבק בעת ניקויו מהחיידק מיקובקטריום מרינום. חיידק זה מתרבה בצורה מיטבית בטמפרטורות שבין 20 ל-30 מעלות וגורם לזיהום מפושט וקטלני אצל דגים. בקרב בני אדם מוגבל הזיהום לעור ולבלוטות הלימפה, וניתן לטפל בו בהצלחה על ידי מתן ממושך של קלריטרומיצין או תרופות אנטיביוטיות אחרות.
 
*'''[[זוחלים]]'''
 
בשנים האחרונות הפך הדבר לאופנה להחזיק זוחלים שונים כחיות מחמד בבית (צבים, נחשים, לטאות וכדומה). בארצות הברית, כ-3% מהמשפחות מחזיקות זוחל כחיית מחמד. סוגים שונים של סלמונלה מהווים חלק מהפלורה הנורמלית של בעלי חיים אלו. חיידיקי הסלמונלה יכולים להדביק בני אדם ולגרום בעיקר לזיהומים של דרכי העיכול ולעתים גם למחלת חום ממושכת. מומלץ למנוע מגע ישיר בין זוחלים לילדים מתחת לגיל 5, או לאנשים הסובלים ממחלות המחלישות את מערכת החיסון. בכל מקרה, על אנשים הבאים במגע ישיר עם בעלי חיים אלו לרחוץ ידיים מייד לאחר המגע.
[[Fileקובץ:Ixodes scapularis.jpg|ממוזער|קרציה שחורת רגליים]]
 
===חיות מחמד קטנות ===
 
בקבוצה זו נכללים מכרסמים שונים כגון שפנים, ארנבות, עכברים ועוד. גם בעלי חיים אלו יכולים להעביר לבני אדם חיידקי מעיים כמו סלמונלה, ולעתים רחוקות גם נגיף הנקרא לימפוציטיק כוריאומנינגיטיס, שעלול לגרום לדלקת נגיפית של קרום המוח בבני אדם.
לפני כשנתיים, תוארה בארצות הברית התפרצות של MONKEYPOX, כתוצאה מיבוא חיות מחמד אקזוטיות מיבשת אפריקה. המחלה דומה מבחינה קלינית לאבעבועות שחורות, אך חומרתה פחותה.
 
===מחלות המועברות על ידי חיות משק===
 
מגע ישיר עם בעלי חיים הגדלים בחווה עלול לחשוף בני אדם למגוון רחב של מחלות{{הערה|[http://petnet.co.il/articles/494 מאמר בנושא מחלות זואונוטיות המועברות מחיות מחמד. ]}}. מחוללי המחלות הזיהומיות בקבוצה זו הם חיידקי מעיים כגון סלמונלה, קמפילובקטר - הנמצאים בעיקר בעופות ובקר; וירסיניה אנטרוקוליטיקה - בעיקר בחזירים. בשנים האחרונות תוארו התפרצויות לא מעטות של זיהום על ידי סוג מיוחד של חיידק קולי המכונה O157:H7. חיידק זה גורם בשלב ראשון לשלשול ובשלב מאוחר יותר לתסמונת המוליטית אורמית, המתבטאת בחוסר דם משני וגורמת להרס כדוריות אדומות ולפגיעה כלייתית חמורה, המצריכה לעתים דיאליזה או השתלת כליות. בארצות הברית מחלה זו היא הסיבה השכיחה ביותר לדיאליזה בקרב ילדים. חשוב לכן להקפיד על רחיצת ידיים לאחר מגע עם חיות משק או עם הפרשותיהן.
 
זיהומים מחיידקים הגורמים ל[[קדחת Q]] ול[[ברוצלוזיס]] מופצים בעיקר בעת ההמלטה. בין הזיהומים הטפיליים יש לציין את הקריפטוספורידיום, העלול לעבור לבני אדם מסוסים, בקר וחיות משק אחרות, ולגרום לשלשול ולמחלת חום שנמשכות כשבוע. אם אדם סובל ממחלה הפוגעת במערכת החיסון, זיהום על ידי קריפטוספורידיום עלול להפוך לכרוני, עם קושי רב בהדברת הטפיל.
מדי פעם מתוארים בארץ מקרים בהם בקר או חיות משק אחרות נדבקות בכלבת, ואז יש לחסן את האנשים שבאו במגע עם בעלי החיים הנגועים.
 
===מחלות המועברות על ידי חיות בר===
 
כעיקרון, מומלץ לא לבוא כלל במגע ישיר עם חיות בר למיניהן, ויש להתבונן בהן תוך שמירת מרחק סביר. נגיעה בחיות בר עלולה לגרום הידבקות במחלות זיהומיות שונות. ידוע שבמדינות מתקדמות, כולל ישראל, ארצות הברית ואחרות, רוב מקרי הכלבת מאובחנים בחיות בר. בארצות הברית (לא בישראל) כלבת מועברת לבני אדם גם על ידי עטלפים. קופים מסוג מקאק יכולים להעביר זיהום על ידי נגיף B. זיהום זה הינו נדיר אך לרוב קטלני, והוא אחת הסיבות לאיסור שחל (גם במדינת ישראל) על החזקת קופים כחיות מחמד. בעלי חיים שונים, בעיקר יונקים למיניהם, עלולים להעביר לבני אדם מחלות חיידקיות מגוונות כגון: ברוצלוזיס, [[שחפת]], [[דבר (מחלה)|דבר]], [[טולרמיה]] ועוד, וגם מחלות הנגרמות על ידי טפילים ופטריות.
[[קובץ:White-tailed deer.jpg|ממוזער|אייל בטבע]]
 
===מחלות המועברות עם המזון===
 
קיימת רשימה ארוכה של מחוללים, בעיקר חיידקים, העלולים להגיע מהחווה לשולחן בחדר האוכל בדרכים שונות ומשונות והיכולים לפעמים לעקוף בצורות בלתי צפויות ומפתיעות את אמצעי המניעה באתר השחיטה, הייצור ואף הכנת האוכל במטבח. למשל, חיידקי סלמונלה או קמפילובקטר עלולים לזהם בשר עוף או בקר גם כשהבשר אינו מראה כל סימנים חיצוניים של זיהום. בעת הכנת האוכל במטבח, חיידקים אלו יכולים לזהם בצורה צולבת גם מאכלים אחרים שמוגשים ונאכלים ללא בישול.
 
===מחלות זיהומיות חדשות===
 
בשלושת העשורים האחרונים הופיע מספר רב של מחלות זיהומיות חדשות כגון: AIDS, SARS, תסמונת ריאתית על ידי נגיף Hanta ומחוללים רבים אחרים. מוצע לכנות מחלות אלו "מחלות מגיחות", כתרגום למונח "Emerging infections". ניתוח של התפרצויות אלו מלמד על מודל שחוזר על עצמו ללא יוצא מן הכלל:
מקור המחולל הינו תמיד בחיית בר מסוימת, במקרה של AIDS מדובר במין של קוף המכונה PAN TROGLODITES TROGLODITES.
* [[פרעושים]]
גם הפרעושים עלולים להיות נשאים של מחלות הפוגעות באיברים פנימיים בגוף, ודרכי ההדבקה הן דרך עקיצה והעברת גורם המחלה בדם. על כן חשוב לטפל בכלב ובסביבתו באופן שוטף נגד הפרעושים והביצים אותם הן מטילות.
 
* [[פסטורלה]]
חיידק הפוגע בדרכי הנשימה, ומועבר לבני אדם דרך האף והפה. (מנישוק חיית המחמד וליקוק הפה)
 
==מחלות לא ידועות==
בעבר נהוג היה לחשוב כי מחלות בכלבים אינן עוברות לבני אדם ולהיפך. היום ידוע כי זנים רבים של וירוסים וחיידקים עברו מוטציות (שינויים גנטיים המקנים תכונות חדשות לאורגניזם), וכבר לא נדיר לראות בעלי חיים או בעלים של חיה אשר נדבקו אחד מהשני בשיעול או שלשול.
 
==תרומתם של פתוגנים זואונאטיים להעברת המחלה במזון{{הערה|[[:en:Zoonosis|מאמר על זונוסיס באנגלית]]}}==
 
== קישורים חיצוניים ==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* [http://www.pharmaline.co.il/150167/ Pharmaline]
* [http://vet-clinics.co.il/hebrew-----mahalot_zonatiyot.html/ דר שיי פיס]