ירושלים וסביבותיה מהתקופה הנאוליתית ועד תקופת הברונזה – הבדלי גרסאות

'''תקופת הברונזה המאוחרת ב'''' היא התקופה המתועדת על ידי [[מכתבי תל אל עמרנה]] אך הממצאים מהתקופה הם מועטים ביותר ולא ניתן לקשר בין השטח לבין המסמכים המצרים. הממצא העיקרי לתקופה הם שורה של [[עיר דוד#הממצאים בעיר דוד#המצודה הכנענית|קירות תמך]] שנחפרו על ידי קניון ושילה (מוכרים גם כשטח G). המערכת האמורה מורכבת משבעה קירות אבן מדורגים, הנמתחים לאורך המדרון ובשילוב עם קירות אבן המונחים בתבנית של [[שתי וערב]] יוצרים ריבועים שמולאו באבנים. ההנחה היא שמערכת זו שימשה כתמך לבניה שהייתה בראש התל ואפשרה ליצור מסד שטוח ורחב במעלה שלוחת עיר דוד, עליו עמדה המצודה (מצודת ציון), מהן לא נותר זכר{{הערה|1=י' שילה, 'חפירות עיר דוד א, דו"ח ביניים לחמש עונות חפירה 1978-1982' קדם 19 (תשמ"ד), עמ' ג-יט.}}. תיארוך מבנה זה הוא בעייתי ביותר ונתון במחלוקת ויש חוקרים המייחסים את מערכת קירות התמך ל[[תקופת הברזל]].

====מכתבי אל-עמרנהעמארנה====

{{ערך מורחב|מכתבי תל אל-עמארנה}}

מכתבי תל אל-עמארנה הם [[מכתב]]ים שנכתבו אל מלך [[מצרים]] [[אח'נאתון]] - אחד ממלכי השושלת הי"ח, המתוארך לאמצע [[המאה ה-14 לפנה"ס]] - לאורך תקופה של כ-20 שנה. מכתבים אלו מהווים את המקור העיקרי להכרת [[ארץ ישראל]] ב[[התקופה הכנענית|תקופה הכנענית]], אך במבט מקיף מספקים מידע מוגבל על פרק זמן קצר [[המאה ה-14 לפנה"ס|במאה ה-14 לפני הספירה]]. בארכיון אל עמרנה נתגלו שישה מכתבים ב[[אכדית]] המתארים את מסכת היחסים העכורה בין השליטים ה[[כנענים]] בארץ ישראל. מלך ירושלים "[[עבדיחפה|עבדח'בה]]" כותב למלך המצרי על עימותים עם ברית שכללה את [[לבאיה]] מלך [[שכם]] ומלך [[תל גזר|גזר]] - מלכאלו, שהקימו חזית אנטי ירושלמית עם מלכי [[גת (עיר פלשתית)|גת]], [[תל לכיש|לכיש]] ו[[אשקלון (עיר עתיקה)|אשקלון]] בעוד פושטים בשם '''[[חבירו]]''' עושים שמות בשטחים ה[[חקלאות|חקלאיים]]. על פי המכתבים בירושלים שהייתה עיר הכפופה לשלטון מצרי.