ויקיפדיה

ישראל מאיר הכהן – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ קו מפריד בטווח מספרים, אחידות במיקום הערות שוליים ביחס לסימני פיסוק
שורה 19:
|חיבוריו=[[משנה ברורה]], [[חפץ חיים (ספר)|חפץ חיים]], [[שמירת הלשון]], זכור למרים, אהבת חסד, מחנה ישראל, ליקוטי הלכות, נדחי ישראל, ספר המצוות הקצר, חומת הדת ועוד.
}}
רבי '''ישראל מאיר הכהן (כגן, פופקו)''' מ[[ראדין]] ([[י"א בשבט]] [[ה'תקצ"ט]], [[26 בינואר]] [[1839]] - [[כ"ד באלול]] [[ה'תרצ"ג]], [[15 בספטמבר]] [[1933]]) מחשובי ה[[רב|רבנים]]נים בדור שלפני [[השואה]]. מחבר הספרים [[משנה ברורה]] ו[[חפץ חיים (ספר)|חפץ חיים]]. מכונה "'''החפץ חיים'''" על שם ספרו.
 
== תולדותיו ==
החפץ חיים נולד בעיירה [[ז'עטיל]] במחוז [[הורדנה]] (היום ב[[בלארוס]]) לר' אריה זאב ולרבנית דובורושה, ואת ימי נעוריו בילה בלימוד תורה ב[[וילנה]], שם נודע כ[[עילוי (לימוד)|עילוי]]. נשא לאשה את אחותו החורגת, כדי שלא יווצר קרע בנישואי אמו.
 
אין וודאות מוחלטת לגבי שנת לידתו. לפי הערכת בנו הוא נולד בשנת תקצ"ט (1839).{{הערה|בספר [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29152&st=&pgnum=4 תולדות וקורות חייו של בעל החפץ חיים][http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_29152_4.pdf .]}}. בנו הוא גם המקור היחיד לתאריך לידתו - י"א בשבט. אמנם, לפי ה[[ניו יורק טיימס]] יום לאחר פטירתו, החפץ חיים חי 105 שנים,{{הערה|[Http://photos1.blogger.com/blogger/6347/1075/1600/cc2.jpg צילום הידיעה בעיתון ניו יורק טיימס על פטירתו]}}, זאת אומרת שנולד בשנת ה'תקפ"ח (1828). הרב נתן קמינצקי, בספרו [[עשייתו של גדול]] מנסה להוכיח בן כמה היה החפץ חיים במותו מתאריכי הלידה בבקשתו של חפץ החיים להגר ל[[ארץ ישראל]]. הוא מסיק שהוא חי 94 שנים.{{הערה|Making of a Godol , pp. 1106-1108}}.
 
החפץ חיים הושפע מ[[רבי נחומק'ה מהורודנה|רבי נחומקה]] מ[[הורדנה|הורדנא]] (שלמד ב[[ישיבת וולוז'ין]]). התגורר בעיירה [[רדון (בלארוס)|ראדין]] הסמוכה ל[[וילנה]], שם הקים [[ישיבה]] הידועה בשם "[[ישיבת ראדין]]" ועמד ב[[ראש ישיבה|ראשה]]. בשנת [[1873]] הוציא את ספרו הראשון, "חפץ חיים", העוסק בהלכות [[איסור לשון הרע]]. ב-[[1884]] הוציא לאור את חלקו הראשון של ספרו ה[[משנה ברורה]]. התעקש שלא לקבל שכר על רבנותו ואת פרנסתו מצא בחנות [[מכולת]] שהייתה בבעלותו ובמכירת ספריו בעילום שם. עמד בקשר עם שאר רבני אירופה בתקופתו, ובין השאר השתתף בייסוד [[אגודת ישראל]] ותמך בהקמת רשת בתי הספר לבנות [[בית יעקב]].
שורה 31:
מפעלו הציבורי הראשון היה בתחום שמירת הלשון, לשם כך חיבר את ספריו "חפץ חיים" ו"שמירת הלשון". נודע כמי שיישם בעצמו הלכות אלו ונזהר מאוד מכל [[לשון הרע]]. הדגיש באופן כללי את חשיבות המצוות שבין אדם לחברו, ולשם כך כתב את ספרו "אהבת חסד" וספרים נוספים.
 
ספרו החשוב והנפוץ ביותר הוא ה[[משנה ברורה]], שהוציא בשישה כרכים בין השנים [[תרמ"ד]]-[[תרס"ז]]. זהו חיבור [[הלכה|הלכתי]] על סדר [[אורח חיים]] של ה[[שולחן ערוך]], שמסכם את חידושי ההלכה בספרים שהתחברו אחרי השולחן ערוך, ובמידת הצורך מכריע במחלוקות ביניהם, על פי סוגיות התלמוד וכתבי ה[[ראשונים]]. במקרי ספק שאין בהם הכרעה ברורה הוא ממליץ לרוב להחמיר, אך אינו מחייב. עם השנים הפך הספר לקודקס ההלכתי החשוב ביותר של הציבור האשכנזי (ובעל השפעה רבה גם על [[עדות המזרח]]).
 
הוא סבר כי קביעת התלמוד לגבי נשים ולימוד תורה התייחסה לנסיבות מסוימות שאינן חלות עוד. הן הניחו קיומה של אווירה שבה "קבלת [=מסורת] האבות הייתה חזקה מאוד אצל כל אחד ואחד להתנהג בדרך שדרכו בו אבותיו" ובנות למדו על היהדות לא באמצעות לימוד פורמלי אלא בהתבוננות בנעשה בבית. בימינו השתנו שני דברים, טען החפץ חיים. ראשית, המשפחה היהודית הייתה בתהליך של פירוק: היו משפחות שהתרחקו מהדת, אחרות הופרדו בשל גלי ההגירה ממזרח אירופה. שנית, בנות למדו לימודים כלליים וצריך לאזן אותם בחינוך יהודי כדי שלא ינטשו לגמרי את היהדות. באווירה חדשה זו, חלה חובה דתית להעניק לבנות חינוך יהודי. מכאן שאם הדבר לא ייעשה, כתב החפץ חיים, "עלול שיסורו לגמרי מדרך ה' ויעברו על כל יסודי הדת ח"ו". הפסק שלו התקבל, ובמזרח אירופה הוקמה רשת בתי ספר לבנות בשם "[[בית יעקב]]", מיסודה של [[שרה שנירר]].
שורה 49:
*הקים יחד עם הרב [[חיים עוזר גרודזינסקי]] את [[ועד הישיבות]], לדאוג לקיומם החומרי של הישיבות.{{הערה|1=ספר מכתביו הנ"ל מכתבים נא נב עא }}
*דרש להקים תלמודי תורה ובתי ספר חרדיים לבנים בעירם.{{הערה|1=ספר מכתביו הנ"ל מכתבים לח מג מד ועוד}}
*פעל במרץ למען יהודי רוסיה בשיתוף פעולה עם גדולי ישראל מכל החוגים. התבטאויותיו על ה [[יבסקציה|"יבסקים"]] היהודים ששיתפו פעולה עם השלטון הקומוניסטי ב[[ברית המועצות]] לעקירת הדת היהודית, היו חמורות ביותר ואף הביע חרטה בזקנותו על שלא יצא למלחמה פיזית בהם כמבואר בספר "קובץ מאמרים" של תלמידו רבי [[אלחנן וסרמן]]. בפעולותיו למען יהודי רוסיה פעל יחד עם הרב חיים עוזר גרודזנסקי ועוד רבנים ואדמו"רים רבים ובהם אדמו"רי בית [[חסידות חב"ד ליובאוויטש|ליובאוויטש]], הם יזמו יחדיו בהזדמנויות שונות מכתבי קריאה לציבור (המכונים [[קול קורא]]) הקוראים ליהודי התפוצות לסייע ליהודי רוסיה.{{הערה|1=ספר מכתביו הנ"ל מכתבים כב כג נח עח}}{{הערה|1=‏ אגרות קודש לאדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש כרך ב' עמודים קסח-קסט }}{{הערה|1=‏ הריי"ץ מליובאוויטש כרך ב' עמודים קפג - קפה}}.
[[קובץ:Kol_Kore.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קול קורא לתענית ציבור בשנת [[ה'תרפ"ט]] עליו חתום החפץ חיים יחד עם הרב [[חיים עוזר גרודזינסקי]] ו[[אדמו"ר הריי"ץ]]]]
 
שורה 91:
*'''קונטרס תפארת אדם''', בעניין הקפת הראש והזקן,
*'''שם עולם''', חלק ראשון על שמירת השבת, עשיית חסד והחזקת לומדי תורה; חלק שני על התחזקות בעבודת ה'.
*'''תורה אור''', אגדות חז"ל מהש"ס ממדרשים ומזוהר, המעוררות ומזכירות על לימוד התורה ובמיוחד על לימוד סדר 'קדשים' "שבזה נחשב כאלו נבנה בית המקדש בימיו ומקריב עליו קרבנות וגם מקרב בזה את הגאולה ועוד כמה מעלות קדושות הנמצאות בזה" (מתוך דף השער).
*'''תורת הבית'''
 
שורה 101:
* הרב [[שלום שכנא זאהן]]
* הרב [[מרדכי צוקרמן]]
* הרב [[שלמה בלוך]]
* הרב [[מרדכי שמוקלר]] - מונה על ידו לראשות ישיבת לידה
* הרב [[חיים יצחק חייקין]] - ראש ישיבת חכמי צרפת ב[[אקס לה בן]], צרפת
שורה 107:
==לקריאה נוספת==
*הרב [[אריה לייב הכהן פופקא]] (בן הח"ח), מבוא לספר '''מכתבי הרב חפץ חיים''', ורשא תרצ"ז, נ"י תשי"ג, בני ברק תשמ"ו.
*הרב [[דב כ"ץ]], '''[[תנועת המוסר (ספר)|תנועת המוסר]]''', פלדהיים תשנ"ו (מהדורה מחודשת) כרך ד פרקים א-ט, עמ' 19-14919–149.
*הרב מ"מ ישר, '''החפץ חיים - חייו ופעלו''', א-ג, בני ברק : נצח, תשנ"ז.
*א' ביק (שאולי), ה"חפץ חיים", הלכות והליכות, '''מורשה''' ח (תשל"ד) 104-112. ‬
*הרב [[אהרן בן ציון שורין|א"ב שורין]], '''קשת גבורים''' א, ירושלים תשכ"ד, עמ' 115-121115–121.
*הרב ניסן וקסמן, במחיצתו של ה"חפץ חיים", '''שנה בשנה''' (תשל"ד) עמ' 419-432419–432. ‬ *אברהם הלוי שישא, מכתב של מרן החפץ חיים זי"ע, '''המעין''' ב, (תשל"ה) 42-48. ‬ *[[יצחק גנוז]], משלי החפץ חיים, יסודותיהם ושיטת עיצובם, '''הקונגרס העולמי למדעי היהדות''' 8, 4 (תשמ"ב) 139-144.
*א' בן-נתן, תוכנית עלייתו ארצה של ה"חפץ חיים", '''אשל נתן''' (תשמ"ח) 110-115.
*'''מאיר עיני ישראל''', א-ז, בני ברק, תשנ"ח- ואילך.
*דוד תמר, מרן בעל "החפץ חיים", '''קובץ הציונות הדתית''' ה (תשס"ב) 604-613. ‬
*[[יצחק גנוז]], התייחסותו של ה"חפץ חיים" לבחירת רב ראשי לוילנה לאור מכתביו, '''סיני''' קלא (תשס"ג) לט-מה. ‬
 
==קישורים חיצוניים==
שורה 130:
* {{בחדרי חרדים|משה וייסברג|וידאו מטלטל: ה'חפץ חיים' בכנסייה הגדולה • צפו|80210}}
* {{עונג שבת||שלושים לרצח איתם הנקין: תכנית המחקר על 'החפץ חיים'|2015/10|30}}
* [[בנימין בראון]], [https://www.academia.edu/7816677/The_Hafetz_Hayim_on_the_Halakhic_Status_of_the_Non-Observant_Hebrew 'מעמדם ההלכתי של "פושעי זמננו" במשנת החפץ חיים'], בתוך: מנחם לורברבוים ואח' (עורכים), על דעת הקהל: דת ופוליטיקה במסורת היהודית – ספר היובל לכבוד אביעזר רביצקי, הוצאת מרכז זלמן שזר והמכון הישראלי לדמוקרטיה, ירושלים תשע"ב, עמ' 832-787787–832.
* [[בנימין בראון]], [https://www.academia.edu/5996015/Kabbalah_in_the_Rulings_of_the_Hafetz_Hayim_Hebrew 'הקבלה בפסיקת החפץ חיים'], מחקרי ירושלים במחשבת ישראל כג (תשע"א), עמ' 542-485485–542
* [[בנימין בראון]], [https://www.academia.edu/5158870/The_Hafetz_Hayim_on_Delayed_Wages_Toward_a_Modernization_of_Halakhic_Labour_Law_Hebrew 17) 'הלנת שכר בפסיקת החפץ חיים: לקראת מודרניזציה של דיני העבודה ההלכתיים?'] בתוך: תרביץ – רבעון למדעי היהדות, שנה עה (ניסן-אלול תשס"ו), עמ' 538-501501–538.
* [[בנימין בראון]], [https://www.academia.edu/5157596/From_Principles_to_Rules_and_from_Musar_to_Halakhah_-The_Hafetz_Hayims_Rulings_on_Libel_and_Gossip "From Principles to Rules and from Musar to Halakhah: The Hafetz Hayim’s Rulings on Libel and Gossip”], Dine Israel 25 (2008), pp. 171-256.
* [[בנימין בראון]], [https://www.academia.edu/5157181/The_Value_of_Torah_Learning_in_the_Hafetz_Hayims_Writings_and_His_Ruling_on_Womens_Torah_Learning_Hebrew 'ערך תלמוד תורה במשנת החפץ חיים ופסיקתו בעניין תלמוד תורה לנשים'], בתוך: דיני ישראל כד (תשס"ז), הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב, עמ' 118-7979–118.
* [[בנימין בראון]], [https://www.academia.edu/4966640/_Soft_Stringency_in_the_Mishnah_Brurah_Jurisprudential_Social_and_Ideological_Aspects_of_a_Halakhic_Formulation “"Soft Stringency in the Mishnah Brurah: The Jurisprudential, Sociological and Ideological Aspects of a Halakhic Formulation”], in: Contemporary Jewry 27 (2007), pp. 1-41.
*[http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?cat=998&id=9274&q ידידות והערכה בין החפץ חיים ל[[ראי"ה קוק]]] מתוך העלון [[שבת הראי"ה]].
 
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/ישראל_מאיר_הכהן"