עזקה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מדבא-מידבא על מנת שהקישור יעבוד |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 27:
בימי [[שיבת ציון]] חזרו כמה משפחות משבט יהודה והתיישבו בעזקה.
זָנֹחַ עֲדֻלָּם, וְחַצְרֵיהֶם, לָכִישׁ וּשְׂדֹתֶיהָ, עֲזֵקָה וּבְנֹתֶיהָ; וַיַּחֲנוּ מִבְּאֵר-שֶׁבַע, עַד-גֵּיא הִנֹּם.
בתקופה [[הביזאנטית]], [[אבסביוס]] איתר את עזקה בין [[אלבתרופוליס]] (בית גוברין) וירושלים, אך [[מפת מידבא|במפת מידבא]] נזכר שם היישוב "בית זכריה", הוא כפר זכריה בימינו ועל שמו קרוי גם התל. ליד הכיתוב במפת מדבא מצוירת כנסייה גדולה ומעל לציור כתובת שתרגומה: "ציון זכריה הקדוש". לטענת [[אבי יונה]] חצר הכנסייה נחשבה למקום קבורת הנביא ושהבניין היה חדש ונודע ברבים בזמן שנתחברה המפה. כנראה נתחלף לנוצרים בתקופה הביזאנטית [[זכריה הנביא]] בזכריה אבי [[יוחנן המטביל]] ולכן הבניין כה מפואר. הבניין עצמו נזכר לראשונה אצל [[אנטונינוס איש פלקנטיה]] (570 לסה"נ){{הערה|מ' אבי יונה, א"י ב' (תשי"ג), עמ' 151}}
==חפירות ארכיאולוגיות==
| |||