הנשמה במצרים העתיקה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תיקון |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
על פי ההגות ה[[דת
==איב (לב)==
[[
החלק החשוב ביותר היה האיב, שזהה במשמעותו ל"[[לב]]" בעברית. לדעת המצרים הקדמונים, הלב הוא שהיה מושב הרגש והמחשבה, ולא ה[[מוח]]. הלב נחשב למפתח ל[[חיים שלאחר המוות]]. לאחר ה[[מוות]], [[אנוביס]] ו[[אל
==שעות (צל)==
שורה 24:
==הנשמה בחיים שלאחר המוות==
המצרים האמינו כי המוות מתרחש כשהקה עוזב את האדם. מטרתם של [[טקס
לאחר המוות, היה קיום שדומה למדי לקיום הפיזי הרגיל. המודל לקיום חדש זה היה המסע של [[השמש]]. בלילה השמש ירדה אל ה[[דואט (מיתולוגיה מצרית)|דואט]] (עולם המתים). השמש פגשה שם את גופו החנוטה של אוסיריס. אוסיריס והשמש, שמחזקים זה את זה, עולים לחיים חדשים ליום נוסף. עבור המתים, הגוף והקבר שלהם היה האוסיריס והדואט האישי שלהם. מסיבה זו מתייחסים אליהם לעתים קרובות כ"אוסיריס". כדי שתהליך זה יפעל, יש צורך בשמירה על הגוף כדי שבה יוכל לשוב המשך הלילה ולעלות לחיים חדשים ביום.
|