מאה שערים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קו מפריד בטווח מספרים, הסרת קישורים עודפים, ויק לשון
שורה 5:
== ייסוד השכונה ==
[[קובץ:Mea_shearim22.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ידיעה בעיתון [[הלבנון]] משנת [[1874]] אודות השכונה ההולכת ונבנית]]
[[קובץ:Rav Kook 1919.jpg|שמאל|250px|פרסום של ועד מאה שערים ב-1919|ממוזער]]
[[קובץ:100 Shearim ca1950.jpg|250px|ממוזער|שמאל|השוק במאה שערים ב[[שנות ה-50]]]]
 
שורה 13:
השכונה נוסדה על ידי "חברת בוני ירושלים". קבוצת המייסדים כללה את [[בן-ציון ליאון]], [[יוסף ריבלין]] ו[[יואל משה סלומון]] שהיה ממקימי שכונות [[נחלת שבעה]] ו[[שכונת בית דוד]]. בראש הקבוצה עמדו הרב [[שלמה זלמן בהר"ן]] והרב [[שמואל הומינר]], שבנה בה את הבית הראשון והיה הראשון שהעז לעבור לגור שם גם בלילה. הייתה זו "שכונת אגודה", אחת ממספר שכונות שנבנו אז על ידי התאגדות תושבים שביקשו להקים בתי מגורים בתנאים חברתיים וכלכליים נוחים. מאה חברי האגודה היו רחוקים מלהיות בעלי אמצעים – ברובם התפרנסו מ[[כספי החלוקה]], ולכן, ככל הנראה, רכשו לעצמם מגרש מרוחק יחסית מדרך המלך של אותה תקופה – [[רחוב יפו]], שבסביבתו הקרובה היו מחירי הקרקעות גבוהים יותר. הקרקע נרכשה בשלושה שלבים מערביי הכפר [[ליפתא]], סה"כ כ-32 דונם.
 
מייסדי השכונה בחרו לה שם מפסוק מ[[פרשת תולדות]], שהייתה פרשת השבוע בזמן ייסוד החבורה: "ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא בשנה ההיא '''מאה שערים''' ויברכהו ה'" ([[בראשית]], כו, יב), וכן בגללמשום שמייסדיה מנו מאה חברים.{{הערה|{{עברי אנכי||אזיען|1876/11/24|00502}}.}} השם נבחר גם כיוון ש"מאה שערים" שווה ב[[גימטריה]] ל-[[666 (מספר)|666]]. מספר זה מסמל, על פי [[הגר"א]], שמקימי השכונה היו צאצאי תלמידיו, את [[משיח בן יוסף]] ו[[קיבוץ גלויות]].{{הערה|1='ליקוטי הגר"א' וכן 'באר יצחק', ובביאור הגר"א על "תיקוני זוהר חדש" דף ה'. המקורות מובאים בספר 'מוסד היסוד' בהערות שוליים בעמוד 204-205}}
 
=== הקמת השכונה והתפתחותה ===
שורה 22:
ניהול השכונה הופקד בידי ועד אשר מנה 7 חברים ואכף את התקנון הנוקשה של השכונה. בצד הקפדתו היתרה על ניקיון השכונה וקביעת תקנות באשר לניקוז מים באמצעות מרזבים אל בורות המים, דאג הוועד גם לשמר את אופייה האדוק בתקנות מסוג "אסור להשכיר דירה למי שאינו מוחזק לישראל כשר". כדי למנוע חשש שברבות הימים ישתנה אופי האוכלוסייה, נקבע מראש כי התקנות הן לדורות ואין לשנותן.
 
כרבני השכונה כיהנו, בין השאר, הרב [[שאול חיים הלוי הורוביץ]] שייסד את [[ישיבת מאה שערים]] יחד עם הרב [[זרח ברוורמן]] וכיהן כרב השכונה וראש הישיבה בשנים ([[תרמ"ה]]-[[תרס"ה]]), וכן בן אחותו הרב [[יוסף גרשון הורוביץ]] שכיהן בתפקידים אלו כ-46 שנים ([[תרס"ה]]-[[תשי"א]]).
 
בשנים האחרונות מתרבות החנויות בשכונה ורחוב מאה שערים הפך לשדרת מסחר. ישנם המנסים להיאבק בתופעה ולמנוע מכירת דירות לבתי עסק.
שורה 46:
== לקריאה נוספת==
*[[יוסף יואל ריבלין]], '''מאה שערים''',‫ ירושלים: המחלקה לענייני הנוער - המדור הדתי של ההסתדרות הציונית, תש"ז. ‬
*גבריאל ברקאי ואלי שילר (עורכים), '''מאה שערים וסביבתה''', [[אריאל (כתב עת)|אריאל]], 163-164, תשס"ד, עמ' 135-121121–135.
 
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Mea Shearim|שם ויקישיתוף=מאה שערים}}
* {{עיר בראי תקופה|ב}}, עמ' 157-154154–157, 220-219.
* {{דבר|זאב וילנאי|נחלת שבעה ומאה שערים|1959/04/22|00304}}
* {{עונג שבת|ברוך גיאן|ברוך הבא: סתם יום שישי במאה שערים|2012/12|2}}