מוסד ביאליק – הבדלי גרסאות

מוסד ביאליק מתאפיין בכך ששיקוליו בקביעת מדיניות ההוצאה לאור הם תוכניים ביסודם והשיקולים תקציבייםהתקציביים הם משניים{{הערה|שם=הירשפלד}}, הודות להסתמכותו על מימון הסוכנות היהודית ולאחר מכן של [[ממשלת ישראל]]. עם זאת, כמעט מאז הווסדו עלו טענות על העדר תקציב מספק לפעילותו של המוסד. באוגוסט 1937 יצאה אגודת הסופרים נגד החלטת הקונגרס הציוני לצמצם את תקציבו של המוסד{{הערה|{{הצופה||אגודת הסופרים מתמרמרת|1937/08/27|00406}}}}. בשנת 1951 תבע המוסד מהקונגרס הציוני לשלש את תקציבו כדי שיוכל למלא את מטרתו{{הערה|שם=הצופה1|{{הצופה||מוסד ביאליק תובע מהקונגרס הגדלת תקציבו השנתי|1951/08/24|00802}}}}. בשנת 1955 איים הקורטוריון של המוסד בהתפטרות אם הנהלת הסוכנות היהודית לא תגדיל את תקציבו{{הערה|{{דבר|א.ח. אלחנני|מוסד ביאליק לאן?|1956/11/23|00406}}}}. במהלך שנות ה-90 קיצצה ההסתדרות הציונית באופן דראסטי את התמיכה למוסד ובעקבות זאת פנה המוסד לממשלה בדרישת סיוע. קבוצת חברי כנסת אף העלתה הצעת חוק להפיכת המוסד לגוף ממלכתי במטרה לאפשר העברת תקציב אליו מ[[משרד האוצר]]{{הערה|1=[http://knesset.gov.il/tql/knesset_new/knesset15/HTML_28_03_2012_09-20-03-AM/20000719@134-00JUL19@041.html הישיבה המאה ושלושים וארבע של הכנסת החמש עשרה יום רביעי, ט"ז בתמוז התש"ס (‎19 ביולי ‎2000)], דיון ב"הצעת חוק מוסד ביאליק, התש"ס-‎2000", אתר הכנסת}}{{הערה|1=[http://www.knesset.gov.il/protocols/data/rtf/chinuch/2001-12-31.rtf פרוטוקול מס' 381, מישיבת ועדת החינוך והתרבות, יום שני, ט"ז טבת התשס"ב (31.12.2001), שעה 11:00]}}. בשנים האחרונות מקבל המוסד תמיכה שנתית של כ-1.5 מיליון ש"ח מ[[משרד התרבות והספורט]].