מוסד ביאליק – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 12:
 
==פעילות==
במהלך השנים התקיים דיון ציבורי על המשקל שעל המוסד לתת לכל אחת ממטרותיו. אגודת הסופרים דרשה לתת משקל משמעותי לתמיכה בספרות העברית של ההווה, ובימי הקמת המוסד אף איימה שלא תשתתף במוסד אם לא יוענק לפחות 40% מתקציבו למטרה זאת. מנגד, העמדה שנבחרה בפועל הייתה להשקיע את מירב המאמצים בעבודת כינוס [[נכס צאן ברזל|נכסי צאן הברזל]] של [[תרבות עברית|התרבות העברית]] והיהודית{{הערה|{{דבר|ש. שלום|מוסד ביאליק|1955/12/30|00505}}}}{{הערה|ראו לדוגמה: {{דבר|מ.י. בן גבריאל|למה ומדוע?|1940/10/23|00205}}}}. גם בתוך עבודת הכינוס נחלקו הדעות האם יש להשקיע את עיקר המאמץ בהוצאת מהדורות עממיות של הספרים החשובים ביותר, או להוציא לאור ספרים נדירים שיעדם מצומצם יותר. באופן כללי ניכר שהנהלת המוסד שמה דגש רב יותר על הגישה האחרונה{{הערה|{{דבר|יצחק בצלאל|קוראי הדורות|1973/03/09|01701}}}}, בנימוק שהוצאות עממיות של ספרי יסוד יצאו בהוצאות אחרות. לפרסי מוסד ביאליק שחולקו בתחילת [[1936]] לא היה המשך, ושנתון הכנסת יצא במשך עשור ואז נפסק{{הערה|{{הצופה|מ. אג"ף|על יבול ספרותינו בתש"ז|1947/09/14|01101}}}}.
 
המוסד עסק במהלך השנים בתרגום ספרי מופת של עמי העולם. ביוזמת [[דוד בן-גוריון]] הואצה הפעילות בתחום זה בסוף שנות ה-50. עד שנת 2010 הוציא המוסד תרגומים של כ-100 ספרי מופת{{הערה|{{הארץ|ד"ר [[מרדכי נאור]]|עלינו להקים את מדינת הרוח|1.1172050|24 באפריל 2011|}}}}.