נגמ"שים כבדים בצה"ל – הבדלי גרסאות

 

=== בצה"ל ===

ב[[צה"ל]] נגמ"שים נכנסו לשירות במספרים גדולים רק ב[[שנות ה-70 של המאה ה-20]], אז הגיעו אלפי נגמ"שי [[M-113]] תוצרת [[ארצות הברית]]. נגמ"שי ה-M-113 החליפו את ה[[זחל"ם]] - רכבים זחליים למחצה ששימשו לתובלת חי"ר ומגוון מטרות, היו בעלי דפנות משוריינות אך בעלי גג פתוח ולכן פגיעים ל[[רסס|רסיסים]]. נגמ"שי ה-M-113, למרות שהיו קלים, זולים, ניידים, ורסטיליים ונוחים לתחזוקה, התגלו כפגיעים ביותר לנשק כבד, ל[[רקטות נ"ט]], ל[[מטען צד|מטעני צד]] ואף לנשק בינוני כגון [[מקלע]]ים - בייחוד בזמן [[מלחמת לבנון הראשונה]] ([[1982]]) והשהייה ב[[רצועת הביטחון]] בדרום לבנון ([[1985]]-[[2000]]), אז צה"ל נאלץ להתמודד עם לוחמת [[גרילה]] ו[[טרור]].{{הערה|שם=גלובל-סקיוריטי|1=[http://www.globalsecurity.org/military/world/israel/nagmashot.htm נגמשו"ט ונקפדון] באתר [[Global Security]].}} כתוצאה מכך פיתחו בצה"ל וב[[תע"ש]] ערכות מיגון שונות לנגמ"ש, אך הללו לא הספיקו. לכן החליטו בצה"ל לפתח נגמ"שים כבדים על בסיס [[טנק]]ים ישנים שהיו במלאי (ה[[צנטוריון]] שהיה בעל גחון עמיד יחסית נגד מטענים) וטנקים סובייטים שנלקחו שלל ([[T-55]]). היתרון בכך היה שהטנק הוא רכב בעל מיגון כבד והשימוש בפלטפורמה קיימת צמצם באופן ניכר את זמן ועלויות הפיתוח. החסרון בנגמ"שים הכבדים הוא מחירם הגבוה לעומת נגמ"ש קל ייעודי דוגמת ה-M-113 והתחזוקה הקשה והיקרה יותר. הנגמ"שים הכבדים מבוססי הטנקים נכנסו לשירות ב[[שנות ה-80 של המאה ה-20]] ונחלו הצלחה רבה בתפקידם. למרות זאת, הם לא יוצרו במספרים גדולים מספיק כדי להוציא לגמרי את ה-M-113 מהשירות ולכן הנגמ"ש הקל נשאר בשירות צה"ל עד ימינו, במספר דגמים - חלקם עברו השבחה ותוספות מיגון על ידי התעשיות הביטחוניות של ישראל.

 

== נגמ"כים מבוססי שוט ==

 

=== נגמחו"ן ===

[[קובץ:Nagmachon38a.jpg|ממוזער|250px|נגמחו"ן עם [[מיגון כלוב]], כפי שצולם באימון מדריכות חי"ר, [[2013]]]]

'''נגמחו"ן''' הוא שדרוג של הנגמשו"ט{{הערה|שם=IW-ארכיון-נגמחון|1=[https://web.archive.org/web/20070425172729/http://www.israeli-weapons.com/weapons/vehicles/engineer_vehicles/nagmachon/Nagmachon.html נגמחון] באתר Israeli Weapons דרך [[ארכיון האינטרנט]].}}, אחרי שעבר לשרת כרכב [[חיל ההנדסה הישראלי|הנדסה קרבית]] ונגמ"ש עבור [[פלס (צבא)|פלס]]י [[חיל ההנדסה הישראלי|חיל ההנדסה]]. הכלי עבר מספר רב של שיפורים ושדרוגים, בעיקר ב[[מיגון]]:

ב-[[2006]] הותקן בחלק מהנגמחו"נים [[מיגון כלוב]] נגד רקטות וטילי נ"ט עם [[מטען חלול|רש"ק חלול]].

 

 

פיתוחו של ה'''נקפדון''' החל ב-[[1993]].{{הערה|שם=גלובל-סקיוריטי}} זהו דור שלישי של ה'''נגמשו"ט''' ונחשב לממוגן ביותר בסדרה. הנקפדון כולל דור חדש של שריון פאסיבי, ועליו מעיל מדור שני של [[מיגון ריאקטיבי]] וכן פלטות בזוקה עבות (המגינות על ה[[מזקו"ם]]) עם שריון ריאקטיבי מדור שלישי שפיתחה [[רפאל - הרשות לפיתוח אמצעי לחימה]]. השריון מעובה באזור תא הלוחמים המוגבה, שכולל גם מיגון לגג. כמו כן, מיגון הגחון תוגבר.{{הערה|שם=IW-ארכיון-נקפדון|1=[https://web.archive.org/web/20060929014533/http://www.israeli-weapons.com/weapons/vehicles/engineer_vehicles/nakpadon/Nakpadon.html נקפדון] באתר Israeli Weapons דרך [[ארכיון האינטרנט]].}} הנקפדון חמוש בשלושה מקלעי [[מאג]] 7.62 מ"מ בנוסף לעמדת מקלע כבד שבה ניתן להתקין [[מטול רימונים|מקל"ר]] (מקלע רימונים 40 מ"מ) או [[M2 Browning|מק"כ 0.5]].{{הערה|שם=גלובל-סקיוריטי}} השם "נקפדון" נגזר מ"[[קיפוד]]", שכן כלי זה צויד במיגון עילי ונקט בשיטת ההגנה של הקיפוד: להתכדר כך שכל חלקיו הפונים החוצה ממוגנים.

 

 

כאמור, תפקידו של הנגמפו"פ הוא לספק [[מודיעין קרבי]] בשטחים מאוימים על מנת לסכל התקפות [[טרור]] וירי [[קסאם|רקטות]] על [[ישראל]]. הכלי מופעל על ידי [[חיל האיסוף הקרבי]] (לשעבר [[חיל מודיעין השדה]]).

 

== נגמ"כים מבוססי מרכבה ==