ננוטכנולוגיה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏תחומי מחקר: תיקנתי דקדוק
תגית: עריכה מיישום נייד
שורה 27:
== היסטוריה ==
שיטות מסוימות לקבלת מבנים ננומטרים ידועות כבר מ[[התקופה הרומית]] {{מקור}} אז ידעו לייצר [[זכוכית]] אשר בתהליך הכנתה הוספו לה ננו חלקיקים [[זהב]], [[כסף (יסוד)|כסף]] ומתכות נוספות כדי לקבל זכוכיות צבעוניות. (גוש זהב מקרוסקופי צבעו זהוב, אך חלקיק זהב בגודל של כ-50 ננומטר הוא ירוק וחלקיק בגודל של כ-25 ננומטר נראה אדום). בשל העובדה שננוחלקיקים אלו הם חלק אינטגרלי מהזכוכית, ה[[ויטראז']]ים שיוצרו מזכוכיות כאלו לא דהו גם אחרי מאות שנים. מדענים הבינו שהצבעים נוצרים בשל ננו-חלקיקי מתכת בשל העובדה ש[[פלזמון|פלזמונים]] על פני השטח שלהם יודעים לבלוע ולפלוט אור באופן סלקטיבי ואפילו בסוף המאה התשע-עשרה הם לא דהו.
פרופסור [[ריצ'רד פיינמן]], פיזיקאי וזוכה [[פרס נובל לפיזיקה]], נחשב למבשר הננו-טכנולוגיה. בהרצאה שנשא ב-[[1959]] ב[[המכון הטכנולוגי של קליפורניה|קלטק]]{{הערה|1=‏[http://www.its.caltech.edu/~feynman/plenty.html ההרצאה של ריצ'רד פיינמן מאתר הקלטק]‏}}, במסגרת כנס של [[האגודה האמריקאית לפיזיקה]], תחת הכותרת "יש עוד שפע של מקום בתחתית", תיאר פיינמן את התהליך הציורי הבא: מדען בונה זוג ידיים קטנות שהוא יכול לשלוט בהן בעזרת ידיו. בעזרת זוג הידיים הקטנות הוא בונה זוג ידיים קטנות אפילו יותר. אם יחזור על הפעולה הזו שוב ושוב לבסוף יגיע המדען לזוג ידיים קטנות כל כך עד שאפשר להזיז בעזרתםבעזרתן אטום בודד ממקום למקום. בכך תיאר פיינמן למעשה את גישת Top Down (המאפיינת כיום [[חדר נקי|תהליכי ייצור]] ב[[מיקרואלקטרוניקה]]). פיינמן אף ציין כי במהלך התהליך, עם שינוי סדר הגודל של המבנים איתם אנו עובדים, תשתנה הפיזיקה הרלוונטית לבעיה. ככל שנרד בגודל ה[[כבידה]], למשל, תיהפך לפחות חשובה ו[[קשרי ואן דר ואלס|כוחות ואן דר ואלס]] וכוחות של [[מתח פנים]] יהפכו ליותר משמעותיים. הרצאה זו גררה אחריה התעניינות גוברת בתחום בקהילה הפיזיקאית העולמית.
 
המונח "ננוטכנולוגיה" נטבע בשנת [[1974]] על ידי פרופ' [[נוריו טאניגצ'י]] מ[[האוניברסיטה המדעית של טוקיו]] במאמר שעסק בעיבוד עדין מאוד של [[מתכת|מתכות]]. טאניגצ'י הגדיר את המושג ננוטכנולוגיה כעיבוד, הפרדה, איחוד ושינוי המבנה של חומרים ב[[אטום]] יחיד או [[מולקולה]] יחידה.