אפרים מרגנסבורג – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה |
הרחבה |
||
שורה 1:
{{עריכה|פסקה=|סיבה=}}
רבי '''אפרים בר יצחק מרגנסבורג''' (כונה לרוב '''רבינו אפרים'''; [[1110]] - [[1175]]) היה מ[[בעלי התוספות]] ומראשוני תלמידיו של [[רבנו תם]], התגורר ב[[גרמניה]]. חיבר את ה[[פיוט]] המפורסם על [[עקדת יצחק]]
לעתים לא הבחינו בינו לבין [[אפרים מקלעת חמאד|רבנו אפרים מקלעת בני חמאד]], תלמידו של ה[[רי"ף]], המכונה גם הוא "רבינו אפרים".{{הערה|[[חיד"א]], [http://www.daat.ac.il/daat/vl/shemhagdolim/shemhagdolim04.pdf שם הגדולים], ערך רבינו אפרים תלמיד הרי"ף}}▼
למד בישיבתו של רבי [[יצחק בן אשר הלוי]] והיה חבר בית הדין של רבי [[יצחק בן מרדכי מרגנסבורג]]. בילדותו היה תלמידו של [[רבינו תם]].
▲לעתים לא הבחינו בינו לבין [[אפרים מקלעת חמאד|רבנו אפרים מקלעת בני חמאד]], תלמידו של ה[[רי"ף]], המכונה גם הוא "רבינו אפרים".
חיבר תוספתות על כמה מסכתות, ספר תשובות שלא שרד (קטעים ממנו מובאים בספרי הפוסקים) ופירוש על [[מסכת אבות]] (ה[[רשב"ץ]] מביא בספרו "מגן אבות" פ"ב). כן חיבר פיוטים וסליחות רבות. בין פיוטיו הסליחה ל[[עשרה בטבת]] "אבותי כי בטחו"{{הערה|[http://blog.maanelashon.org/2012/01/blog-post_04.html מעשה בפזמון שכלל לא עלה על דעתו של המשורר]}}, והפיוט "אם אפס רובע הקן". בפיוטיו ניתן למצוא הדים לגזירות [[רגנסבורג]] ([[1137]]) ול[[מסע הצלב השני]] ([[1146]]-[[1147]]). הרב נקבר ב[[רגנסבורג]].
בנו ר' משה חיבר כנראה את הפיוט "מגיני וקרן ישעי" שסימנו "משה בר' אפרים". היה לו אולי עוד בן שנקרא גם רבי אפרים, והוזכר בתוספות ({{בבלי|פסחים|לו|א}}, ד"ה במקום: "רבי אפרים בר אפרים הגיבור"). יש משערים שנולד אחרי פטירת אביו ('ילקוט המאירי' פסחים שם).
שורה 12 ⟵ 13:
* [http://www.piyut.org.il/textual/293.html פיוט 'אם אפס רובע הקן'] באתר [[הזמנה לפיוט]]
* [http://www.piyut.org.il/cgi-bin/show_script.pl?Id=293 כתב יד של הפיוט]
* {{אוצר ישראל|ב|183|אפרים בר' יצחק מִרֶגֶנְששׂפּוּרְק|עמוד=177}}
{{קצרמר|אישים|יהדות}}
| |||