פסולת – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←היסטוריה: קישורים פנימיים |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 5:
=== הגדרות סוגי פסולת ===
להלן רשימת הגדרות של סוגי פסולת, כפי שהם מופיעים בלשונם ב[[חוק]] שמירת הניקיון [[תשמ"ד]], [[1984]]:
*'''פסולת מעורבת''' - פסולת מוצקה מכל מקור שהוא, לרבות ממשק בית, מבית עסק, מ[[תעשייה]] או מ[[חקלאות]], המכילה מרכיבים [[חומר אורגני|אורגניים]] ו[[אנאורגני
*'''פסולת יבשה''' -
*'''שארית מיון פסולת''' - פסולת הנוצרת בתהליך מיון והפרדה של פסולת מעורבת ואשר חומר אורגני רקבובי מהווה עד חמישה אחוזים ממשקלה.
*'''[[בוצה]]''' - חומר שהוא תוצר לוואי של תהליך טיפול ב[[שפכים]] במפעל טיפול בשפכים, למעט חומר כאמור המתקבל בתהליך המקומי של טיפול בשפכים שמבוצעים בו סינון גז והפרדת [[חול]] ו[[שמן|שמנ]]ים, ואשר אינו מכיל חומר מסוכן.
שורה 20:
== הרכב הפסולת המוצקה ==
פסולת מתקשרת באופן ישיר לפיתוח האנושי מבחינה [[טכנולוגיה|טכנולוגית]] ו[[חברה|חברתית]] כאחד. הרכב הפסולת משתנה בהתאם למקום ולזמן ומושפע מרמת החיים, מהרגלי הצריכה ומהתרבות של כל חברה. פיתוח [[תעשייה|תעשייתי]] והמצאת חידושים מתקשרים באופן ישיר לסוגי פסולת שונים הנוצרים או מושפעים מכך. קיימים הבדלים ניכרים בין מדינות מפותחות לבין מדינות מתפתחות מבחינת הרכב הפסולת, וכך גם בין אזורים עירוניים לבין אזורים כפריים.
=== תכונות הפסולת הביתית ===
שורה 35:
== היסטוריה ==
מתקופת [[יוון העתיקה]] ועד ימינו, האנושות השליכה פסולת לא רצויה לרחובות, לכפרים ולמקומות מרוחקים, ללא ענישה
היוצאת מן הכלל היחידה שידועה בתקופה הטרום-מודרנית היא [[האימפריה המוסלמית]], במיוחד ב[[קורדובה (ספרד)|קורדובה]] וב[[אל-אנדלוס]], בהן היו מתקנים לאיסוף זבל{{הערה|S. P. Scott (1904), ''History of the Moorish Empire in Europe'', 3 vols, J. B. Lippincott Company, Philadelphia and London. {{ש}} F. B. Artz (1980), ''The Mind of the Middle Ages'', Third edition revised, University of Chicago Press, pp 148-50. {{ש}} (cf. [http://www.1001inventions.com/index.cfm?fuseaction=main.viewSection&intSectionID=441 References], 1001 Inventions)}}.
לפני התהופוכות שחלו ב[[עיר|ערים]] החל מאמצע [[המאה ה-19]], הממשל לא הקנה לסניטציה חשיבות יתרה והיא לא הייתה בראש סדר עדיפויותיו. הפסולת הייתה מושלכת לצד הכביש או במזבלות מקומיות קטנות. היא הכילה בעיקר מרכיבים אורגנים שהתפרקו עם הזמן, ולכן לא נוצרו כמעט מפגעים סביבתיים. בנוסף, כמויות הפסולת שנוצרו היו קטנות היות שהערים היו קטנות, מספר התושבים שהתגוררו בהן לא היה גדול ומספר מפעלי התעשייה היה מצומצם. עם השנים חל גידול ניכר בהיקף התעשייה וחלה התפתחות של הערים שבאה לידי ביטוי בגידול ניכר במספר התושבים שלהן. כמו כן, חלה עלייה ברמת החיים אשר הביאה לעלייה בצריכת המוצרים ובכמות הפסולת המצטברת. הרחקה של הפסולת לסביבה הקרובה החלה לגרום למפגעים סביבתיים קשים ועל כן החלו לרכזה באתרים מוגדרים המרוחקים ממקומות ישוב - אתרי סילוק פסולת (אס"פים) הנקראים
במשך הרבה שנים ראו בפסולת מטרד שיש לסלקו. הגישה המקובלת כיום רואה בפסולת משאב שניתן להפיק ממנו חומרי גלם, לייצר ממנו מוצרים חדשים ולהפיק ממנו אנרגיה.
שורה 69:
על פי נתוני [[המשרד להגנת הסביבה]], ב[[מדינת ישראל]] כמות הפסולת הביתית גדלה בשיעור של כ־5% כל שנה. תושב ממוצע משליך כשני קילוגרם של פסולת מידי יום. יותר מחמישה מיליון טונות של אשפה מצטברים בשנה. בשנת [[2002]] ייצר כל אדם בישראל 1.7 [[קילוגרם|ק"ג]] ליום בממוצע, שהם כ־620 ק"ג לשנה. לפני עשר שנים כמות הפסולת הממוצעת עמדה על 1.1 ק"ג בלבד.
כמות הפסולת המיוצרת ב[[מושב]]ים חקלאיים או בבתים פרטיים גדולה פי שניים לערך מכמות הפסולת המיוצרת בדירות ב[[עיר]] הגדולה (3.4 ק"ג בממוצע לעומת 1.7 בממוצע). לעליה ברמת החיים תפקיד משמעותי בהגדלת כמות הפסולת;
הרכב האשפה באחוזים מראה כי החומר האורגני הרקבובי מהווה 37.81% מכלל האשפה הביתית והוא דומיננטי במשקל האשפה בישראל. לעומת זאת, נפח חומרי ה[[פלסטיק]] למיניהם, 34.49% מהנפח הכולל, מהווה את מרכיב הנפח הגדול ביותר באתרי האשפה. יש המפרידים בין הזבל האורגני לאנאורגני ומשתמשים בזבל האורגני כ[[קומפוסט]] לדישון.
שורה 76:
פינוי פסולת הוא פעולה יקרה, כך שבמקומות רבים פעולת ה[[לכלוך]] נחשבת לעברה, והמבצע אותה צפוי לקנס.
שני ה[[חוק]]ים המרכזיים בישראל העוסקים בפסולת הם חוק שמירת הניקיון, התשמ"ד-
חוק שמירת הניקיון אוסר על לכלוך ועל השלכת פסולת ברשות הרבים, לרבות השלכת פסולת מרכב, עברה שנפוצה מאוד בימינו{{הערה|
חוק איסוף ופינוי פסולת ומיחזור מסמיך רשויות מקומיות לקבוע בתחומן הסדרים לאיסוף פסולת למיחזור. החוק גם הסמיך את השר לאיכות הסביבה לחייב רשויות מקומיות לקבוע הסדרים כאלה, ואולם רק ב-[[1998]], חמש שנים לאחר שנחקק החוק, השתמש השר בסמכות זו, והטיל על הרשויות המקומיות חובה להפחית בהדרגה את כמות הפסולת שהן מעבירות לסילוק, ולהמירה במיחזור. ב[[חקיקת משנה|תקנות]] שקבע השר נקבעו שיעורים נמוכים יחסית: עד סוף אותה שנה נדרש מהרשויות המקומיות שיעור מיחזור של 10%, עד סוף שנת [[2000]] - 15%, ועד סוף [[2007]] - 25%. כן ניתנה אפשרות לקבל פטור מהוראות אלה.
לאחר ששני החוקים לא הביאו לשינוי משמעותי בשיעורי המיחזור בישראל, תוקן חוק שמירת הניקיון במסגרת [[חוק ההסדרים]] של שנת 2000, ונוסף בו היטל על הטמנת פסולת מוצקה. להיטל זה היו שתי מטרות עיקריות: הפנמת ה[[השפעה חיצונית|השפעות החיצוניות]] השליליות של הטמנת הפסולת אצל יצרני הפסולת, וכן ייקור ההטמנה כך שיצרני הפסולת יעדיפו לפנות למיחזור. החוק הסמיך את השר לאיכות הסביבה לקבוע את שיעורי ההיטל בתקנות, ואולם במהלך השנים סיכל [[מרכז השלטון המקומי]] את התקנתן, והחוק היה, למעשה, ל[[אות מתה]]. במסגרת חוק ההסדרים של [[2006]], יזמה הממשלה תיקון נוסף של חוק שמירת הניקיון, ובו הביאה למעשה את נוסח התקנות עצמן. התיקון אושר ב-[[2007]]
כמו כן, על פי מדיניות [[המשרד להגנת הסביבה]] תינתן עדיפות לשיטות טיפול בפסולת כדוגמת השבה, מיחזור, [[שימוש חוזר]] וצמצום במקור, במטרה להקטין את כמויות הפסולת המועברות להטמנה ב-50%, בהדרגה, עד שנת 2020.
בנוסף לחוקים אלה, חוקים שונים מתמודדים עם פסולת מסוג ספציפי, כגון חוק הפיקדון על מכלי משקה, התשנ"ט-1999{{כ}}
מדינת [[ישראל]] חתומה על [[אמנת בזל]] המסדירה את תנועת פסולת מסוכנת בין המדינות.
== תקינה ישראלית ==
=== דיגום אוויר ===
* ת"י 2276: נוהל תקני לבדיקת [[מיקרואורגניזם|מיקרואורגניזמים]] ב[[אוויר]] במתקנים [[עיר]]וניים לעיבוד פסולת מוצקה.
שורה 112 ⟵ 111:
* ת"י 2273: שיטת בדיקה תקנית לקביעת ה[[מצב צבירה|יציבות]] והמזיגות של פסולת מוצקה, מוצקה למחצה או [[נוזל]]ית.
* ת"י 2274: שיטת בדיקה תקנית לקביעה [[גרווימטריה|גרווימטרית]] של תכולה כוללת של פסולת מוצקה בדוגמות, הניתנת למיצוי ב[[המסה]].
* ת"י 2275: נוהל תקני למיצוי דוגמות פסולת מוצקה
* ת"י 2277: שיטת בדיקה לקביעת [[צפיפות החומר|צפיפות]] מרחבית של מקטעי פסולת מוצקה.
* ת"י 2294: שיטות בדיקה תקניות למתיישבות של אנליזה מזהה של פסולת.
| |||