קורטס חנרלס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1אספ\2
שורה 9:
שיטת הקורטס (אספה) נעוצה במערכת ה[[פיאודליזם]] של ימי הביניים. בעלי האחוזות ברמה העליונה החזיקו אספת נכבדים שייעצה להם באופן שוטף. המועצה התחלקה לשלוש שדרות: [[אציל]]ים, אנשי [[כנסייה]] ובני "המעמד השלישי" (סוחרים ו[[אומן|אומנים]]) המושב באסיפה נרכש בכסף מן האדון, כך שרק בעלי אמצעים יכלו לכהן בה. הקורטס החשוב ביותר היה הקורטס של [[לאון (ספרד)|לאון]], אשר התכנס ב-[[1188]] כקורטס של [[אלפונסו התשיעי של לאון]]. ב-[[1230]] התאחדה לאון עם [[קסטיליה (אזור היסטורי)|קסטיליה]] והקורטס שלה התמקם בבירת קסטיליה, [[מדריד]]. המלך היה רשאי לפזר את הקורטס אך הקורטס היה אחראי על הצבא וקופת האוצר, וכך נשמר איזון שחייב התנהלות פוליטית זהירה.
 
לקראת סוף [[המאה ה-12]] התחוללו מספר שינויים שהעלו את כוחו של "המעמד השלישי" בערים. הערים התפתחו וגדלו, האצילים קרסו תחת עול ה[[רקונקיסטה]] שמימנו בכסף ובכוח אדם, ושגזלה משאבים רבים והבורגנים, שלא היו כפופים למערכת הפיאודלית היו פנויים לצבירת ממון ומיומנויות נדרשות. כך החלו לתפוס בני מעמד זה מקום גדל והולך בשורות הקורטס. כחלק ממערך היחסים הפוליטי מול המלך דרשו הערים וקיבלו [[פריווילגיה חברתית|פריווילגיות]] שאיפשרו להן חופש לנהל עת עסקיהן ולקבוע את חוקיהן. במקביל התחזק כוחו של הקורטס שיכל להתנגד לחוקים מלכותיים.
 
=== מהמחצית השנייה של המאה ה-15 ועד המאה ה-17 ===