תלמי יוסף – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קו מפריד
שורה 14:
המושב נקרא על שמו של [[יוסף ויץ]], מראשי [[הקרן הקיימת לישראל]].
 
המושב הוקם ב[[חבל ימית]] שב[[סיני]], על ידי גרעין של עולים מ[[דרום אפריקה]]. 7 המשפחות הראשונות הגיעו בתחילה 1977 לאולפן צוחר שבחבל הבשור, ועברו הכשרה ב[[שדה ניצן]]{{הערה|{{דבר||ראשוני קיבוץ חולית בפיתחה יתיישבו סמוך לחג הפסח|1977/03/20|00515}}}}. במקביל, הכשירה [[הקרן הקיימת]] מעל 1000 דונם עבור חממות של המושב{{הערה|{{דבר||הכנות להקמת יישוב חדש בפתחת רפיח|1977/06/02|00225}}}}. ב-27 ביולי 1977 הונח [[אבן פינה]] למושב{{הערה|{{דבר|דני צדקוני|הונחה אבן פינה למושב תלמי־יוסף בפיתחת רפיח|1977/07/28|00308}}}}. המושב יועד לכלול ארבעים משפחות, ובניגוד לנהוג בהתיישבות אז, כל מתיישב נדרש לשלם כ-$15000 השתתפות בהקמת המשק{{הערה|{{דבר|דני צדקוני|תלמי יוסף יישוב חדש בפיתחת רפיח|1977/08/14|00601}}}}. על פי החלטת הממשלה בינואר 1978 נמשכו העבודות להקמת המושב, למרות אי הבהירות לגבי האיזור לאור השיחות בין ישראל למצרים{{הערה|{{דבר||הקק"ל תמשיך בהכשרת קרקע חקלאית באיזור הפיתחה|1978/01/09|00203}}}}. בספטמבר 1978, לאור הצהרת ראש הממשלה על פינוי יישובי חבל ימית בעקבות אישור [[הסכמי קמפ דייוויד]] בכנסת, נכנסו המשפחות ששהו באולפן בצוחר אל בתי המושב שהיו לפני חיבור לחשמל, מים וביוב. אז כבר מנה גרעין המתיישבים עשרות משפחות, 14 מהם עולים מדרום אפריקה והשאר משפחות שלפחות אחד מבני הזוג היה אנגלוסכסי{{הערה|{{מעריב|אהרן דולב|תלמי יוסף|1978/10/01|02001}}}}. מספר חודשים התגוררו המשפחות במושב ללא חיבור לתשתיות{{הערה|{{דבר||פריאל ותלמי־יוסף עדיין בתנאי עראי|1978/11/19|00307}}}}.
 
בעקבות חתימת [[הסכם השלום בין ישראל למצרים]], הייתה תלמי יוסף מהיישובים הראשונים שהגיעו לסיכום על מעבר משותף ל[[חבל שלום]]{{הערה|{{דבר|דני צדקוני|אנשי ימית תובעים שהממשלה תשלם את שכר פרקליטיהם|1979/12/30|00206}}}}. בפברואר 1980 הוחל בהקמת המושב החדש בחבל שלום{{הערה|{{דבר||הוחל בבנייה ב־4 מושבים בפיתחת שלום|1980/02/25|00306}}}}{{הערה|{{מעריב|עזרא ינוב|אריק שרון: יוקמו עוד יישובים ברצועת עזה|1980/06/04|00209}}}}. רק חלק מהמשפחות הגיעו למושב לפני התאריך הקובע ורק אלו היו זכאים לפיצויים{{הערה|{{מעריב|עזרא ינוב|בתלמי־יוסף הסכימו לעבור לפיתחת שלום, אך כתב־ויתור על פיצויים - מעורר מחלוקת|1980/03/11|01901}}}}. הקמת המושב בחבל שלום הותנתה במציאת 30 משפחות המעוניינות לעבור אליו, אולם מקבלי הפיצויים נדרשו לותר על הפיצויים אם יבקשו לעבור למושב בחבל שלום{{הערה|{{מעריב|עזרא ינוב|פילוג בין עניים לעשירים עלול למנוע הקמת מושב חדש של מפוני חבל ימית|1980/09/21|01500}}}}{{הערה|{{מעריב|מנחם גולן|קח את הכסף וברח|1980/12/19|06401}}}}.
 
בספטמבר 1981 פלשו משפחות של אנשי [[גוש אמונים]] ל-15 בתים ריקים במושב, לקראת ההתנגדות לפינוי סיני{{הערה|{{דבר||מתיישבי חבל ימית יקבלו עוד 700 ־ 400700–400 אלף שקל מיקדמה אם יקדימו הפינוי|1981/09/11|00313}}}}. הממשלה התלבטה אם לפנותם מיד או לחכות לפינוי הכללי של חבל ימית{{הערה|{{מעריב||השרים לא הגיעו לסיכום בעניין פינוי תלמי יוסף|1981/10/09|00500}}}}.
 
בשנת [[1982]] המושב בחבל ימית פונה. המושב החדש בחבל שלום קם והחל בגידול עגבניות לייצוא{{הערה|{{מעריב|אהרן פריאל|בחבל שלום מהמרים על עגבניות הזהב|1982/10/22|02700}}}}.