נתיב (לשכת הקשר) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קישורים פנימיים
מ קו מפריד
שורה 1:
[[קובץ:Nativlogo.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סמל נתיב]]
"'''נתיב - לשכת הקשר'''" הוא שמו של גוף הפועל כ[[יחידת סמך]] ב[[משרד ראש הממשלה]]{{הערה|למרות שעל פי דו"ח מבקר המדינה היא מעולם לא הוגדרה כיחידת סמך. ראו {{מבקר המדינה|מספר ספר=204|שם=מעמדה של נתיב במנגנון הממשלתי|מיקום=דו"ח על הביקורת ב"נתיב"-לשכת הקשר 3 במאי 1998, עמ' 14}}.}} תפקידו להגיע אל ה[[יהודים]] ב[[ברית המועצות]] ולעודד את זיקתם ל[[יהדות]], ל[[ציונות]] ול[[ישראל]]. עד שנת [[1990]] נחשב "נתיב" כגוף חשאי למחצה, עת פעל תוך סיכון רב מאחורי "[[מסך הברזל]]".
 
==היסטוריה==
 
בשנת [[1952|1953]] החליטה ממשלת ישראל להקים יחידה סודית שתעסוק בנושא יהודי ברית המועצות ומזרח אירופה, במסגרת מערך שרותי המודיעין של מדינת ישראל. הוטל עליה להקים קשר ולנסות להגיש עזרה ליהודים שמעבר למסך הברזל ובמדינות שהיו תחת השפעתה של ברית המועצות. בתחילה כונה הגוף ביל"ן ולאחר מכן שונה שמו לנתיב.
 
נתיב היה, מבחינות רבות, המשך הפעילות של [[המוסד לעלייה ב']] שפעל לפני קום המדינה, ועסק בהעלאת ניצולי השואה מאירופה לארץ ישראל. הקמת נתיב הוטלה על [[שאול אביגור]], שפיקד על המוסד לעליה ב', והוא עמד בראש נתיב 18 שנים.
 
ב-[[1954]] יצא [[נחמיה לבנון]] לשגרירות ישראל בברית המועצות כשליח הראשון של נתיב, בכיסוי של נספח חקלאות. אז הונח הבסיס לפעילות נתיב הענפה של יצירת קשרים עם פעילים יהודים וקהילות יהודיות ברחבי ברית המועצות ומזרח אירופה. במשך השנים נשלחו לשגרירות במוסקבה שליחי נתיב בכיסוי עובדי שגרירות. בשנים [[1958]] - [[1960]] כיהן כמזכיר ראשון בשגרירות ישראל במוסקבה [[לובה אליאב]], יוצא המוסד לעלייה ב'. ב-[[1965]] פרסם בשם בדוי את הספר "בין הפטיש למגל" על יהדות ברית המועצות בעת כהונתו.
 
השלב הראשון של הקשר עם הקהילות היהודיות ברחבי ברית המועצות היה ריכוז פרטים של יהודים אשר ביקשו לעלות לישראל. בהמשך הרחיבו שליחי נתיב את מעגלי הקשר עם פעילים ומבקשי עליה וכן עסקו במשלוח חבילות עזרה וסיוע מהמערב ליהודים במצוקה. תחום נוסף של פעילות נתיב היה שיגור יהודים וישראלים בעלי אזרחות זרה לברית המועצות להפצת ספרות יהודית וישראלית, חומרי לימוד עברית ודפי מידע עדכניים על ישראל.
שורה 25:
ביולי [[1994]] עדכן מנכ"ל משרד ראש הממשלה את החלטתו וקבע:
 
:א. "פעילות תנועות נוער ציוניות מהמערב בחבר המדינות - באחריות הסוכנות היהודית".
:ב. "פעילות תנועת נוער ישראליות בחבר המדינות - אחריות נתיב במרכזים הישראלים".
:ג. "בתי ספר יום א' - באחריות נתיב ומשרד החינוך כחלק מן המערך החינוכי הכולל".
:ד. "[[מחנה קיץ|מחנות קיץ]] - באחריות הסוכנות".
:ה. "שיעורי עברית למבוגרים - הסוכנות היהודית ונתיב ימשיכו, כל אחד, במתן שיעורי עברית במסגרותיהן. צוות משותף לסוכנות, לנתיב ולמשרד החינוך יטפל בהכשרת מורים מקומיים לעברית".
:ו. "לגבי תוכנית נעל"ה, כזכור סוכם כי הסוכנות תהיה אחראית על התוכנית המאוחדת (נעל"ה- 16) כאשר נתיב שותף להפעלת התוכנית, יחד עם כל שאר הגורמים".
 
שורה 38:
במאי 2015 קיבלה ממשלת ישראל החלטה כי השר זאב אלקין יופקד על הארגון.
 
עקב מקרה רצח ב-[[2009]] שבוצע על ידי עולה חדש מרוסיה, הובעה ביקורת על "נתיב" על כך שהוא העניק אשרת עלייה לאדם שביצע שוד. שליחי "נתיב" אמורים לראיין כל מועמד ולוודא שאין להם עבר פלילי.{{הערה|{{הארץ|אנשיל פפר|רצח משפחת אושרנקו - פרצות במערך העלייה|1125467|3/11/2009|}}.}}
 
==יחידת בר==
שורה 50:
==בעלי תפקידים בנתיב==
===ראשי נתיב===
* [[שאול אביגור]] (1952 - 19701952–1970)
* [[נחמיה לבנון]] (1970 - 19811970–1981)
* [[יהודה לפידות]] (1981 - 19851981–1985)
* [[דוד ברטוב]] (1986 - 19921986–1992)
* [[יעקב קדמי (פעיל עלייה)|יעקב "יאשה" קדמי]] (1992 - 19991992–1999)
* [[צבי מגן]] (1999 - 20061999–2006), [[שגריר]] ב[[אוקראינה]], שגריר ב[[רוסיה]].
* [[נעמי בן עמי]] (2007 - 20152007–2015)
 
===פעילים מרכזיים===
* [[אריה קרול]], חתן [[פרס ישראל]] תש"ס - פעיל מרכזי, הממונה ב"נתיב" על עידוד הפעילות החשאית ב[[ברית המועצות]] בענייני [[יהדות]] ו[[ציונות]] - גיוס והכשרת מתנדבים לשליחויות בברית המועצות.
* [[שלמה ליבוביץ-ליש]], מנהל מחלקה בכיר, במסגרת עבודתו טיפל בשחרור אסירי ציון מרומניה ובאיחוד משפחות.
 
==ראשי בר==
* בנימין אליאב
* [[נחמיה לבנון]] (1960-1960–)
* [[צבי נצר]]
* יהושע פרט
שורה 74:
* [[אריה (לובה) אליאב]] ("בן-עמי"), '''בין הפטיש והמגל''', ניסיון אישי בקרב יהודי ברית המועצות, [[עם עובד]], תל אביב, 1998
* '''בנתיב הדממה''', [[מרכז זלמן שזר]], ירושלים 2012. מחקר שלמה רוזנר
* Yaacov, Ro'i, The Struggle for Soviet Jewish Emigration 1948-19671948–1967. Cambridge: Cambridge University Press, 1991.
 
==קישורים חיצוניים==