אפרים מרגנסבורג – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
שורה 5:
לעתים לא הבחינו בינו לבין [[אפרים מקלעת חמאד|רבנו אפרים מקלעת בני חמאד]], תלמידו של ה[[רי"ף]], המכונה גם הוא "רבינו אפרים".{{הערה|[[חיד"א]], [http://www.daat.ac.il/daat/vl/shemhagdolim/shemhagdolim04.pdf שם הגדולים], ערך רבינו אפרים תלמיד הרי"ף}}
 
למד בישיבתו של רבי [[יצחק בן אשר הלוי]] והיה חבר בית הדין של רבי [[יצחק בן מרדכי מרגנסבורג]]. בצעירותו היה תלמידו של [[רבינו תם]] ב[[צרפת]]. נאלץ לעזוב [[שפייר|שפירא]], שבה ישב זמן מה, בעקבות מחלוקת עם חכמי העיר, ר' שמריה משפירא ור' אברהם בר' [[שמואל החסיד]], בנושא פת שנחמץ בשמרי יין של נכרים.{{הערה|תוספות על {{בבלי|עבודה זרה|לד|א}}, ד"ה דורדיא, פסקי [[אור זרוע]] על עבודה זרה, סימנים [http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_14582_51.pdf קפ"ב–קפ"ג]}}{{הערה|[[אפרים אלימלך אורבך]], '''בעלי התוספות: תולדותיהם, חיבוריהם, שיטתם''', הוצאת מוסד ביאליק, תש"ם, עמ' 200–201}} ייתכן שמשפירא עבר ל[[וורמייזא]], וגם בה ערער על מנהגי הקהילה.{{הערה|אורבך, עמ' 201}}
 
חיבר תוספתות על כמה מסכתות, ספר בשם "ארבעה פנים" (מוזכר גם בשם "חיבור ר' אפרים"), שהיה כנראה ספר חידושים על [[סדר נזיקין]] ותשובות רבות (קטעים ממנו מובאים בספרי הפוסקים). כן חיבר פיוטים וסליחות רבות. בין פיוטיו הסליחה ל[[עשרה בטבת]] "אבותי כי בטחו",{{הערה|[http://blog.maanelashon.org/2012/01/blog-post_04.html מעשה בפזמון שכלל לא עלה על דעתו של המשורר]}} והפיוט "אם אפס רובע הקן". בפיוטיו ניתן למצוא הדים לגזירות [[רגנסבורג]] ([[1137]]) ול[[מסע הצלב השני]] ([[1146]]-[[1147]]). הרב נקבר ב[[רגנסבורג]].
שורה 16:
* {{HebrewBooks|1=[[אברהם מאיר הברמן]]|עמוד=124|3=38709|2=פיוטי רבינו אפרים ב"ר יצחק מרגנשבורק|4=ידיעות המכון לחקר השירה העברית, כרך רביעי, עמ' קכא–קצה}}
* [[אפרים אלימלך אורבך]], '''בעלי התוספות: תולדותיהם, חיבוריהם, שיטתם''', הוצאת מוסד ביאליק, תש"ם, עמ' 199–207
* {{אנצ יהודית|שם=EPHRAIM B. ISAAC OF REGENSBURG (also called Ephraim the Great):|קישור=5797|מחבר=Louis Ginzberg}}
 
==קישורים חיצוניים==