פתיחת התפריט הראשי

שינויים

הוסרו 2 בתים ,  לפני 3 שנים
אין תקציר עריכה
החל משנת [[1933]], ולכל אורך תקופת [[מלחמת העולם השנייה]], שלט ברודזיה הדרומית ראש הממשלה [[גודפרי הגינס]] מהמפלגה המאוחדת הפדרלית. להגינס ולמפלגתו עמד חזון מדיני בדבר הקמתה של [[פדרציה]] בריטית במרחבים של [[רודזיה (חבל ארץ)|חבל רודזיה]] ואלו שסביבו. הגינס, כמו גם אנשי ממשל בריטים בלונדון אשר תמכו ביוזמה, קיווה כי יהיה זה חיקוי מוצלח ליצירתה של [[איחוד אוסטרליה|הפדרציה של אוסטרליה]] כמאה שנה קודם לכן. בנוסף, הם ראו בכך מענה הולם לעלייתה של [[המפלגה הלאומית (דרום אפריקה)|המפלגה הלאומית]] ה[[אפריקאנרים|אפריקאנרית]] הבדלנית ב[[איחוד דרום אפריקה|דרום אפריקה]] בשנת [[1948]]. עלייתה לשלטון של מפלגה זו העמידה בספק את מעמדה של בריטניה בהשפעתה על הנעשה בדרום אפריקה - הטריטוריה הבריטית החשובה באפריקה. לפיכך, היו בבריטניה וברודזיה מי שרצו להקים משקל נגד מדיני אשר יאזן את עוצמתה של דרום אפריקה במרחבי דרום היבשת.{{הערה|שם=Wood, J R T (June 2005)}} צעדים אלו היוו את מה שעתיד היה לבשר את הקמתה של [[הפדרציה של רודזיה וניאסלנד]], [[מדינת חסות]] של האימפריה הבריטית אשר היוותה איחוד מדיני של [[רודזיה הדרומית]], [[רודזיה הצפונית]] ([[זמביה]] של ימינו) ו[[ניאסלנד]] ([[מלאווי]] של ימינו). בירת רודזיה הדרומית, [[הארארה|סולסברי]], שימשה גם כבירת הפדרציה, באופן אשר סימל את היותה של רודזיה הדרומית הטריטוריה המובילה של המדינה הפדרלית החדשה. עם הקמת הפדרציה בשנת [[1953]], נערכו בה בחירות כלליות לראשות הממשלה, בחירות בהן השתתפו באופן כמעט רק הלבנים. בבחירות ניצח ראש ממשלת רודזיה הדרומית גודפרי הגינס, אשר החל מאותה עת שלט למעשה על הפדרציה כולה. ברודזיה הדרומית עצמה, גרפילד טוד איש מפלגתו של הגינס החליף אותו במשרת ראש הממשלה.{{הערה|שם=Smith, Ian (June 1997)}}
 
בשנת [[1956]], ביקש הגינס ממשלת בריטניה להכיר בפדרציה כ[[דומיניון]], אך בקשתו נדחתה. באותה השנה גם סיים הגינס את תפקידו, ותחתיו מונה לתפקיד ראשתראש ממשלת הפדרציה רוי וולנסקי בעל השורשים היהודיים וה[[אפריקאנרים|אפריקאנריים]]. וולנסקי, אשר כהגינס כיהן אף הוא מטעם המפלגה המאוחדת הפדרלית, נבחר לתפקיד בשתי מערכות בחירות שונות ([[1958]] ו-[[1962]]), וכיהן בסה"כ כשבע שנים, עד לפירוק הפדרציה בשנת [[1963]], כעשר שנים לאחר הקמתה. פירוק זה אירע בין השאר עקב תחושות המרמור שחשו השחורים בפדרציה, אשר היוו את הרוב המוחלט של תושבי ניאסלנד ורודזיה הצפונית, משלטון הלבנים הרודזים הדרומיים עליהם. בנוסף, על רקע האצת תהליכי [[דה-קולוניזציה של אפריקה|דה-קולוניזציה באפריקה]] בראשית המעבר ל[[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות ה-60]], החליטה ממשלת בריטניה שזוהי העת לפירוק מושבותיה ולא לאיחודן.{{הערה|Blake, Robert (1977). ''A History of Rhodesia'' (First ed.). London: Eyre Methuen. ISBN 978-0-413-28350-4.}}{{הערה|Welensky, Roy (1964). ''Welensky's 4000 Days''. London: Collins. OCLC 460725368.}} שנות הפדרציה, הביאו את רודזיה הדרומית לידי מעמד בכיר באימפריה, כאשר תושביה הלבנים נהנים מגבולות רחבי ידיים ומהצורך לנהל בעצמם שטחים נרחבים אלו. במקביל, שנים אלו היו שנות ההתעוררות הלאומיות השחורה ברודזיה הדרומית. תנועה זאת צמחה בעיקר מקרב חוגי ה[[אליטה]] העירונית השחורה של שלהי [[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה-50]].{{הערה|West, Michael O (August 2002). ''The Rise of an African Middle Class: Colonial Zimbabwe, 1898–1965''. Bloomington, Indiana: Indiana University Press. ISBN 978-0-253-21524-6.}} קבוצה זאת, אשר הטיפה למעמד רב יותר לשחורים בשורות שלטון המושבה, סבלה מדיכוי פוליטי מצד השלטונות הלבנים.{{הערה|שם=Wood, J R T (June 2005)}} על רקע מעמדה ההולך וגובר של הלאומיות הלבנה הרודזית, אל מול כוונתה של בריטניה לסיים את שליטתה במושבה ולצד התגברות תביעותיהם של השחורים לקבל את חלק רב יותר בשלטון, משנה לשנה חשו הלבנים מאוימים יותר ויותר.
 
על רקע מה שהסתמן ככישלון פרויקט הפדרציה בניצוחה של המפלגה המאוחדת הפדרלית, ועקב המצע הליברלי והמתקדם ביחס לזכויות השחורים שהציגה המפלגה בבחירות [[1962]] לראשות ממשלת רודזיה הדרומית, ספגה המפלגה מפלה בבחירות.{{הערה|Rowe, David M (2001). ''Manipulating the Market: Understanding Economic Sanctions, Institutional Change, and the Political Unity of White Rhodesia'' (First ed.). Ann Arbor, Michigan: University of Michigan Press. ISBN 978-0-472-11187-9.}} בבחירות אלו, עם 54.9% מסך קולות הבוחרים, עלתה לשלטון מפלגת [[החזית הרודזית]] בעלת המצע הלאומי והשמרני. את המפלגה הנהיגו הפוליטיקאים יוצאי קרבות [[מלחמת העולם השנייה]] [[וינסטון פילד]] ו[[איאן סמית]]. פילד מונה לראשות הממשלה, וסמית שימש כסגנו.{{הערה|שם=Wood, J R T (June 2005)}}