וליד הראשון – הבדלי גרסאות

'''אל-וליד אבן עבד אל-מלכמַלִכּ''' (בערביתב[[ערבית]]: '''الوليد بن عبد الملك'''); ([[668]]-[[715]]) היה ה[[ח'ליף]] השישי מ[[בני אומיה]], שלט בין השנים [[705]] ו-[[715]]. תקופת שלטונו אופיינה בהמשך מדיניות אביו הח'ליף [[עבד אל-מלכ]] לפיתוח חקלאי ב[[עיראק]], והתרחבות האימפריה, כך בימיו אל-וליד הגיעה האימפריה לשיא התפשטותה עם כיבוש [[ספרד]] במערב ו[[בוכרה]] ו[[סמרקנד]] ב[[מזרח]]. ב[[היסטוריוגרפיה]] הערבית בולט אל-וליד לטובה בזכות דבקותו הדתית והתרומות שתרם לעניים, בייחוד בימי צום הרמדאן. אופיו הפשרני הביא לרגיעה זמנית במתיחות שבין שבטי הקיס והימן.