אגרת הרדיו והטלוויזיה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שנות ה-XY של המאה ה-XY
Nngnna (שיחה | תרומות)
שורה 83:
 
==ביקורת על מנגנון גביית האגרה==
שיטת גביית האגרה בישראל נמצאת במוקד של ויכוח וביקורת. בציבורהמבקרים רווחת התחושה כימציינים האגרה היא לא יותר ממס נוסף, שהוא מעין "[[מס גולגולת]]", כלומר מס המוטל בלי התחשבות במצבו הכלכלי של האזרח (בפועל יש הקלות לקבוצות אוכלוסייה מסוימות, בעיקר בעלי מוגבלויות). יש המצביעיםעוד עלהם כךאומרים שבישראל מרגישים את מגרעות השיטה, אבל לא נהנים במידה מספקת מיתרונותיה. הסיבה העיקרית לכך היא הצורך של רשות השידור לקבל אישור לתקציבה מן [[הכנסת]]. האישור הזה מבטל במידה רבה את העצמאות הכלכלית של רשות השידור ולפיכך מבטל את היתרונות שבגבייה העצמאית.
 
הגבייה העצמאית של אגרת הטלוויזיה עולה כסף רב - מעריכים את [[עלות]] גביית האגרה כאחוזים רבים מהסכום הנגבה. קשה לחשב מספר מדויק שכן רשות השידור אינה מפרסמת את מבנה התקציב שלה אלא רק את התקציב הכולל, ויש צורך להסתמך על אומדנים למקורות ההכנסה השונים - [[פרסום]], אגרת הרדיו ותמיכה ממשלתית. בפברואר 2014 נחשפו חלק מהמספרים ב[[ועדת הכספים של הכנסת|וועדת הכספים של הכנסת]], והתברר שבשנת 2013 שילמה רשות השידור כ-30 מיליון שקלים שכר טרחה לעורכי הדין המעורבים בגביית חובות{{הערה|{{nrg|אריק בנדר|30 מיליון שקל בשנה לעו"ד שייגבו את האגרה|549/134|4 בפברואר, 2014|}}}}.