איבאדיה – הבדלי גרסאות

במחצית המאה השביעית לספירה היו האבאדים חלק מן הסיעה המוסלמית אשר התלכדה סביב ה[[ח'ליף]] [[עלי אבןבן אבואבי טאלב ]] במלחמתו נגד [[מועאויה אבן סופיאן]], מנהיג בית אמיהאומיה אשר הפך להיות סמללסמל פוליטי לסונים בתקופה יותר מאוחרת יותר. היחסים בין האבאדים ובין הח'ליפה עלי הידרדרו כאשר הסכים עלי בן אבי טאלב על הפסקת אש בינו ובין מועאיה והסכמתו לניהול משא ומתן על מנת להגיע להסדר פוליטי בין שני הצדדים. האבאד'יםהאבאדים ראונוכחו שהפסקת האש וניהול המשא ומתן עם מועאויה פגעפגעו בלגיטימציה הדתית אשרשממנה נהנה ממנה עלי כאשר הייתה הכרה פוליטית ראשונה לשלטונו של מעאויה. כמו כן ראו שמועאויה ניצל את תקופת הפסקת האש על מנת לחזק את צבאו ולתקוף מחדש את האזורים שהיו בחזקת עלי. כאשר סירב עלי לקבל את דרישות האבאדים בעניין הפסקת האש וניהול המשא ומתן עם בית אומיה, הם פרשו מסיעתו. לכן הם נקראו במקורות שלהשיעיים השיעים ושל הסוניםוהסוניים בשם '''הח'וארג'''', כלומר, "הפורשים". בעקבות הפרישה, עלי בן אבי טאלב הגדיר אותם כמורדים ובכך נתן לגיטימציה פוליטית ודתית במלחמותלמלחמות הרבות והרדיפות אשר ניהל נגדם. בעקבות הרדיפות הצליח אחד מבני הכת להתנקש בחייו של עלי כאשר יצא מן המסגד, ובכך הפכו בני הכת למוקד שינאהשנאה הן בקרב השיעים והן בקרב הסונים.