ויקיפדיה

פרינץ אויגן (סיירת, 1938) – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
ז'
ז'
שורה 1:
{{אונייה
|שם=פרינץ אויגן
|תמונה=[[תמונהקובץ:PE Atomtest 1.jpg|300px|מרכז]]
|כיתוב=הסיירת הכבדה פרינץ אויגן, לאחר מלחמת העולם השנייה, כאשר הייתה בשירות צי ארצות הברית
|סוג=[[סיירת כבדה]]
שורה 9:
|סדרה עוקבת=
|אוניות בסדרה=[[אדמירל היפר (סיירת)|אדמירל היפר]], [[בליכר]], פרינץ אויגן, זיידליץ (לא הושלמה)
|דגל הצי=[[תמונהקובץ:War Ensign of Germany 1938-1945.svg|50px]]
|הוזמנה=
|הושקה=[[22 באוגוסט]] [[1938]]
שורה 40:
12 צינורות [[טורפדו]] 533 מ"מ
|מסוקים=
|מטוסים=שלושה מטוסים [[אמפיבי|אמפיביים]]ים [[ארדו 196]], עם [[מעוט]]
|מוטו=
}}
[[תמונהקובץ:Bundesarchiv DVM 10 Bild-23-63-14, Kiel, Kreuzer "Prinz Eugen", Stapellauf.jpg|שמאל|ממוזער|300px|השקת '''פרינץ אויגן''', במספנות [[קיל]], ב-22.8.1938]]
 
ה[[סיירת כבדה|סיירת הכבדה]] '''פרינץ אויגן''' (Prinz Eugen) הייתה [[סיירת (אונייה)|סיירת]] ששירתה ב[[קריגסמרינה|צי הגרמני]] ב[[מלחמת העולם השנייה]]. '''פרינץ אויגן''' הייתה הסיירת הכבדה השלישית שנבנתה בסדרת הסיירות הכבדות '''[[אדמירל היפר (סיירת)|אדמירל היפר]]'''. כמו אחיותיה שקדמו לה, '''אדמירל היפר''' ו'''בליכר''', היא נבנתה באמצע [[שנות השלושים של המאה העשרים]]. בעת תכנונה נודעה כ"סיירת J" (בגרמנית: Kreuser J). [[שדרית]] האונייה הונחה במספנות [[קרופ]] ב[[קיל]] ב-[[23 באפריל]] [[1936]]. האונייה הושקה ב-[[22 באוגוסט]] [[1938]] והוכנסה לשירות ב-[[1 באוגוסט]] [[1940]]. עלותה הייתה 104.5 מיליון [[מארק גרמני]]. האונייה נחשבה בצי הגרמני "כאונייה בת מזל"; האונייה השתתפה רק בשתי פעולות ימיות חשובות ושרדה עד תום המלחמה. לאחר המלחמה נלקחה האונייה כשלל והוכנסה לשירות ב[[צי ארצות הברית]], שם שימשה כאוניית מטרה בניסויים הגרעיניים ב[[מבצע פרשת דרכים]]. לאחר הניסויים נגררה ל[[אטול]] [[קווג'לין]] וטבעה שם.
שורה 51:
 
==תחילת המלחמה==
עוד לפני הפעלתה המבצעית של האונייה, כבר ספגה '''פרינץ אויגן''' פגיעה ראשונה: ב-[[2 ביולי]] [[1940]] נפגעה האונייה קלות מ[[פצצה]] שהוטלה מ[[מפציץ]] [[חיל האוויר המלכותי|בריטי]]. שנה לאחר מכן, ב-[[23 באפריל]] [[1941]], נפגעה האונייה שוב, הפעם מ[[מוקש ימי]]‏‏{{הערה|1=‏[http://www.kbismarck.com/peugen.html], בלוח הזמנים.‏}}.
 
==היסטוריה מבצעית==
===מבצע "תרגיל הריין" (ריינאיבונג, Rheinübung)===
בתחילת אפריל [[1941]] קיבל האדמירל [[גינתר ליטיינס]] (Günther Lütjens) את הפיקוד על [[אוניית מערכה|אוניית המערכה]] [[ביסמרק (אונייה)|ביסמרק]] ועל [[סיירת (אונייה)#הסיירת הכבדה; הסיירות במלחמת העולם השנייה|הסיירת הכבדה]] פרינץ אויגן. ליטיינס היה מהאדמירלים המובחרים שבצי הגרמני; הוא קיבל את הפיקוד על השייטת לאחר שפיקד על הגיחה המוצלחת של סיירות המערכה [[שרנהורסט (סיירת)|שרנהורסט]] ו[[גנייזנאו (סיירת)|גנייזנאו]] לאוקיינוס האטלנטי, מבצע "ברלין", גיחה שבה הטביעו 22 אוניות של בעלות הברית בתפוסה כוללת של יותר מ-130,000 טון. הפיקוד הגרמני החליט להפעיל את '''ביסמרק''' נגד השיירות הבריטיות, ואוניית השטח היחידה שניתן היה לשלוח יחד עמה בשלב זה הייתה '''פרינץ אויגן'''‏‏{{הערה|1=‏ראוראו הרחבה בערך [[ביסמרק (אונייה)#מבצע "תרגיל הריין" (ריינאיבונג, Rheinübung)|ביסמרק]].
‏}}.
 
בלילה שבין [[18 במאי]] ל-[[19 במאי]] 1941 יצאו שתי האוניות, בליווי שלוש [[משחתת|משחתות]] למבצע. הן נעו צפונה דרך מצרי [[קטגט]] (Kattegat) ו[[סקאגרק ]]. ביום שלמחרת נצפו האוניות על ידי אוניות של הצי ה[[שוודיה|שוודי]] וגם על ידי אוניות סוחר שונות. האוניות הגרמניות נעו צפונה, לאורך החוף ה[[נורווגיה|נורווגי]] ה[[המערכה בנורווגיה|כבוש]], וב-[[20 במאי]] עגנו סמוך ל[[ברגן]]. פרינץ אויגן תדלקה, בשל קיבול הדלק הקטנה יותר שלה; ביסמרק לא עשתה כך, עובדה שהייתה משמעותית להמשך מסעה. ב-[[22 במאי]] הפליגו ביסמרק ופרינץ אויגן מערבה, כשהמשחתות חוזרות לנורווגיה.
 
ב-[[21 במאי]] הגיע המידע על תנועותיה של ביסמרק לבריטים. הבריטים למדו על כך ממידע שהגיע דרך פענוחי [[אולטרה]], מידע שהגיע מהצי השוודי (המידע דלף לבריטים), מהודעות שנשלחו על ידי תנועת המחתרת הנורווגית, ומצילומי אוויר. צי ים הבית (Home Fleet) של [[הצי הבריטי]] הפליג צפונה. מטרתה של ביסמרק הייתה ברורה, והשאלה הייתה רק באיזו דרך תבחר לנסות ולחדור לאוקיינוס האטלנטי. הבריטים שלחו סיירות למעברי הים ממערב וממזרח ל[[איסלנד]], כדי לנסות ולגלות את האוניות הגרמניות. ב-[[23 במאי]], בשעה 20:30 בערך, הבחינו הסיירות ספוק (Suffolk) ונורפוק (Norfolk) בשייטת הגרמנית ב[[מצר דנמרק]]{{הערה|1=[http://www.bismarck-class.dk/bismarck/bisoperationhist.html Bismarck - Operational History]{{כותרת קישור נוצרה על ידי בוט}}}}. הן המשיכו לעקוב אחריהן מטווח בטוח ודווחו על מיקומן לאדמירליות הבריטית.
 
{{ערך מורחב|קרב מצר דנמרק}}
ביום ראשון, [[24 במאי]], בשעה 5:30 לפנות בוקר, לקראת יציאה ממצר דנמרק, גילו מכשירי ההאזנה של האוניות הגרמניות את נוכחותן של שתי אוניות אחרות באזור. כרבע שעה לאחר מכן כבר היו האוניות בטווח ראייה, ומאוחר יותר גילו הגרמנים שהמדובר בשייטת בריטית ובה אוניית המערכה הבריטית החדשה [[אה"מ פרינס אוף ויילס]] וסיירת המערכה [[אה"מ הוד]].
שורה 79:
לאחר אובדנה של '''ביסמרק''' איבד [[אדולף היטלר|היטלר]] את אמונו בצי ואסר על מבצעים נוספים של אוניות שטח נגד השיירות. היטלר חשש מפלישה של [[בעלות הברית]] ל[[נורווגיה]], ולפיכך הורה להחזיר את אוניות המלחמה הראשיות לגרמניה. כדי לבצע זאת, היה על '''שרנהורסט''', '''גנייזנאו''' ו'''פרינץ אויגן''' להיחלץ מברסט ולשוב לגרמניה - מבצע לא פשוט, בהתחשב בטווח הקצר מבריטניה, שאפשר תצפיות רצופות על האוניות ויכולת תקיפה אווירית וימית עליהן. למרות כל הקשיים החל הפיקוד הגרמני להתארגן להחזרתן של האוניות, במבצע ששמו נקבע כ"קרברוס"{{הערה|1=על שם [[קרברוס (מיתולוגיה)|קרברוס]], הכלב בעל שלושת הראשים מהמיתולוגיה היוונית.}}.
 
הפיקוד הימי סבר שנתיב החזרה הרצוי צריך להיות דרך האוקיינוס האטלנטי ומצר דנמרק, אך היטלר העדיף חזרה מהירה דרך [[תעלת למאנש]]. היו בכך סיכונים רבים; בנתיב זה היו האוניות תחת כיסוי [[מכ"ם]] בריטי וחשופות לכוחות ים ואוויר בריטיים לכל אורך הדרך, וכן ל[[מוקש|מוקשים]]ים ימיים רבים שהונחו על ידי הבריטים. אולם, היטלר עמד על שלו. אוניות [[שולת מוקשים|שולות מוקשים]] נשלחו לפנות את הנתיב, [[ספינת טורפדו|ספינות טורפדו]] עמדו הכן לליווי האוניות, וה[[לופטוואפה#מלחמת העולם השנייה|לופטוואפה]] הקצה מספר רב של מטוסים להבטחת כיסוי אווירי.
 
בליל [[11 בפברואר]] [[1942]] יצאו שלוש האוניות הגרמניות מברסט, בליווי שש משחתות. הבריטים הופתעו, ולא ידעו על יציאתן של האוניות לים עד שעברו כמה שעות. על אף שגם הבריטים העריכו שהגרמנים יעברו בתעלה ולא דרך מצר דנמרק, הם סברו שהגרמנים ינסו לחצות את הקטע הצר ביותר בתעלה ([[מצר דובר]]) בלילה, כדי להימנע מסיכון; בפועל העדיפו הגרמנים לצאת בלילה כדי להפתיע את הבריטים, ולחצות את המצר בשעות היום. התגובה הבריטית לא הייתה מתואמת, והגרמנים הצליחו להגיע ל[[וילהלמסהאפן|ווילהלמסהאפן]] ב-[[13 בפברואר]] בשעות הבוקר. על אף שמטוסים וספינות בריטיות לא הצליחו לפגוע בהן, נפגעו '''שרנהורסט''' ו'''גנייזנאו''' בדרכן ממוקשים. שתי האוניות עברו תיקונים ממושכים, עד תחילת [[1943]].
שורה 86:
 
==פעילות מבצעית לאחר מבצע קרברוס==
בפברואר [[1942]] הפליגה '''פרינץ אויגן''' לנורווגיה, כדי להיות בכוננות מפני פלישה אפשרית וכדי להוות איום על [[המערכה באוקיינוס האטלנטי (1939–1945): השיירות הארקטיות|השיירות]] שהפליגו מבריטניה ל[[ברית המועצות]]. ואולם, ב-[[23 בפברואר]] נפגעה האונייה מ[[טורפדו]] שנורה עליה מה[[צוללת]] הבריטית [[אה"מ]] '''טרידנט'''. ירכתיה של האונייה הגרמנית נפגעו קשות, אך היא הצליחה להגיע לנמל [[טרונדהיים]], שם בוצעה בה עבודת תיקונים ראשונית. במאי 1942 חזרה '''פרינץ אויגן''' לקיל, לתיקונים, ויצאה משירות פעיל עד [[16 בינואר]] [[1943]]. לאחר התיקונים שבוצעו בה ניסתה '''פרינץ אויגן''' לשוב לנורווגיה פעמיים, אך בכל פעם חזרה לנמל לאחר שהתגלתה בידי מטוסים בריטיים‏‏בריטיים{{הערה|1=‏[http://www.kbismarck.com/peugen.html Prinz Eugen Operational History]‏}}.
 
==פעילות בים הבלטי==
החל מאוגוסט [[1944]] הופעלה '''פרינץ אויגן''' ב[[הים הבלטי|ים הבלטי]], במטרה להפגיז מן הים את כוחות [[הצבא האדום]] המתקדמים, וכדי לסייע בפינוי פליטים גרמניים מערבה. ב-[[15 באוקטובר]] [[1944]], ב[[ערפל]] כבד, התנגשה האונייה ב[[סיירת קלה|סיירת הקלה]] '''לייפציג''' וכמעט בקעה את האונייה הקטנה יותר לשניים. שתי האוניות נותרו תקועות זו בזו למשך 14 שעות, עד שהצליחו להפרידן‏‏להפרידן{{הערה|1=‏שםשם.‏}}. '''פרינץ אויגן''' תוקנה בנמל [[גדיניה]] (גוטנהאפן, ליד [[גדנסק]]), והמשיכה במשימותיה בהפגזת החופים ופינוי פליטים. ב-[[29 במרץ]] [[1945]] יצאה האונייה למסעה האחרון מגוטנהאפן ל[[סווינוצ'י|שווינמונדה]], כשהיא נושאת קבוצה גדולה של פליטים. ב-[[8 באפריל]] הגיעה האונייה ליעדה. משם יצאה האונייה ל[[קופנהגן]], לשם הגיעה ב-[[20 באפריל]]. לא היה יותר דלק להנעת האונייה; זה היה יעדה האחרון ומשם לא הייתה יכולה לצאת. ב-[[8 במאי]] נכנעה האונייה לכוחות הצי הבריטי, אחת משתי אוניות השטח העיקריות האחרונות של הצי הגרמני שנותרו בסוף המלחמה.
 
==לאחר המלחמה==
[[תמונהקובץ:Marineehrenmal Laboe PE Schraube.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מדחף האונייה בקיל]]
ב-[[26 במאי]] עזבה '''פרינץ אויגן''' את קופנהגן, בדרכה לווילהלמסהאפן, כשהיא מלווה באוניות בריטיות. '''פרינץ אויגן''' הגיעה לשם ב-[[28 במאי]], ושם נותרה ב[[מבדוק]] עד דצמבר. ב-[[5 בינואר]] [[1946]] הועברה האונייה ל[[צי ארצות הברית]]. לאחר בדיקת האונייה ובחינתה, הוקצתה '''פרינץ אויגן''' לצי האוניות שנועדו לשמש כאוניות מטרה במבצע הניסויים הגרעיניים שערכה ארצות הברית, [[מבצע פרשת דרכים]], שנערך באוקיינוס השקט. האונייה שרדה את שני הניסויים שנערכו - האחד, פיצוץ גרעיני באוויר מעליה, והשני, פיצוץ גרעיני מתחת לפני המים - אך רמת ה[[רדיואקטיביות]] הגבוהה שלה מנעו את תיקונה. האונייה נגררה לאטול קווג'ליין, שם התהפכה וטבעה ב-[[22 בדצמבר]] [[1946]]. ב-[[1978]] נשלה מן המים ה[[מדחף]] השמאלי שבה, והוא נמצא היום באתר זיכרון ב[[קיל]].
 
שורה 98:
* [http://www.prinzeugen.com/PGIND.htm Prinz Eugen אתר מקיף על האונייה, מלווה בתמונות רבות]
* [http://www.kbismarck.com/peugen.html פרטים על האונייה ולוח זמנים מקיף לתולדותיה]
* [http://www.german-navy.de/kriegsmarine/ships/heavycruiser/prinzeugen/index.html עוד אתר מפורט על האונייה]
* [http://www.maritimequest.com/warship_directory/germany/pages/cruisers/prinz_eugen_page_1.htm גלריית תמונות של פרינץ אויגן]
* [http://www.admiral-hipper-class.dk גלריית תמונות ושרטוטים של פרינץ אויגן]
 
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/פרינץ_אויגן_(סיירת,_1938)"