איסור עריות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏סוגי האיסורים השונים: ., replaced: להנות ← ליהנות באמצעות AWB
אין תקציר עריכה
שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=איסור ביהדות על קיום יחסי מין בתנאים מסוימים|אחר=טאבו אוניברסלי על קיום יחסי מין בין קרובי משפחה|ראו=[[גילוי עריות]]}}
ב[[יהדות]], '''איסור [[גילוי עריות]]''' הוא איסור על קיום [[יחסי מין]] בין [[קרוב משפחה|קרובי משפחה]], דהיינו, קיום יחסי מין בין [[אבא|אב]] לבתו, בין [[אמא|אם]] לִ[[בן|בנהּ]], בין אח לאחות, וכן יחסי מין בין [[אישה]] [[נישואים|נשואה]] ובין מי שאינו בעלה, אף שאינם קרובים. בנוסף נכללים אם חורגת, כלה, דודה, גיסה, חמות, נכדה ועוד, וכן [[איסור משכב זכר|משכב זכר]] ו[[משכב בהמה]]. איסור זה כולל על פי הרמב"ם 24 מצוות לא תעשה שונות ([[ספר המצוות]] - מצווה ש"ל עד מצווה שנ"ג) מתוך כלל 365 מצוות לא תעשה. חז"ל הרחיבו איסור זה לקרובי משפחה רחוקים יותר כמו סבתא, נינה, כלת הבן ועוד רבים.
 
גילוי עריות הוא מה[[חטא]]ים החמורים ביותר – הוא נמנה עם שלוש העברות שהן בגדר "[[ייהרג ואל יעבור]]". עם זאת, יש להבחין בין איסורי עריות לאיסורי ביאה אחרים שבתורה, כגון איסור זנות (יחסי מין שלא במסגרת הנישואים) או איסור [[גרושה]] ל[[כהן]] (ראה [[איסורי נישואים לכהן]]). באיסורי עריות העונש הוא [[כרת]], ובחלק מהמקרים אף [[מיתת בית דין]], והחוטא בשוגג חייב להביא [[קרבן חטאת]]. כמו כן, המקדש אישה שהיא ערוה לו - אין ה[[קידושין]] תופסים, ואם נולד ולד מקשר כזה - הוא [[ממזר]], שאינו יכול לשאת אלא ממזרת, או חסרת ייחוס אחרת. לעומת זה באיסורי ביאה אחרים העונש הוא [[מלקות (הלכה)|מלקות]], השוגג פטור מקרבן, המקדש אישה אסורה - קידושיו חלים, והולד אינו ממזר.