הבדלים בין גרסאות בדף "חפץ חיים (קיבוץ)"

נוספו 1,967 בתים ,  לפני 3 שנים
ביטול גרסה 18843277 של Mr. W (שיחה)
(מי)
(ביטול גרסה 18843277 של Mr. W (שיחה))
|אתר אינטרנט=|
}}
'''חפץ חיים''' הוא [[קיבוץ]] [[דת]]י-לאומי ליד [[גדרה]], נוסד ב-[[25 באפריל]] [[1944]] והוא היישוב הראשון שהקימה תנועת [[פועלי אגודת ישראל]]{{הערה|1=ד"ר [[זאב וילנאי]], "אנציקלופדיה לידיעת הארץ", הוצאת ידיעות אחרונות, 1956}}, שהקימה גם את קיבוץ [[שעלבים]] ומספר מושבים. הקיבוץ שם את אגודת ישראל, שהייתה אז רק אגודה עם ערכים שהתנגדו לשיתוף פעולה עם הקק"ל וכל ארגון חילוני ועם מעט מאוד כסף וחוסר יכולת לדאוג למנוייה, על המפה. הקיבוץ הוא חלק מ[[מועצה אזורית נחל שורק]].
 
הקיבוץ מונה כ-120 משפחות, מופעלים בו שלושה גני מועצה, מערכת גיל הרך הקיבוצית ובה כיתות תינוקיה, פעוטון וגנון.
 
הקיבוץ מונה כ-120 משפחות.
== היסטוריה{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=נחמה מרכוס|שם=לעבדה ולשמרה|מו"ל=קיבוץ חפץ חיים|שנת הוצאה=1992}}}} ==
[[מאורעות תרפ"ט]] (1929) גרמו להתעוררות ציונית ב[[יהדות גרמניה]] וחשיבה על [[עלייה לארץ ישראל]]. [[עליית הנאצים לשלטון|עליית היטלר לשלטון]] ב-[[1933]] גורמת לחבורת יהודים לעזוב את גרמניה בשנת התרצ"ג ולעלות לארץ ישראל. אותם יהודים התחלקו לשני קבוצות- קבוצה אחת פנתה לפתח תקווה, והשנייה לכפר סבא. שתי הקבוצות ידעו שמיקומן זה הוא זמני בלבד. לקבוצות היה אידאליזם משותף: קיבוץ דתי-חלוצי, הרבה חילופי מכתבים מגרמניה מעידים על הרעיון עוד משנים לפני העלייה. שתי הקבוצות התכנו "חפץ- חיים" ( ראה פרק הבא- מקור השם). הקבוצה שהייתה בפתח תקווה התהוותה מ-7 מייסדים וגרה באוהל, גם בימי הקרה והגשם. כעבור זמן מה העירייה בקשה שיעזבו את המקום כי לא הייתה להם שום בעלות עליו.
 
אימו של אחד החברים, יצחק וייל, קונה [[פרדס|פרדסים]] בסביבת [[רחובות]]. ובחנוכה הם עוברים לשם ומתגוררים בנקודה באוהל וליפט. ליפט הוא מין של ארגז ענק להעברת חפצים. התנאים בגדרה לא טובים- חום מחניק, צפיפות איומה, וחוסר תעסוקה ופרנסה. הרווקים כועסים על בעלי המשפחות בגלל ההוצאות על המשפחה, וכולם יודעים שכאן לא יכול להיות הישוב האמיתי אבל בכל זאת אסור לנטוש. נבנים צריפים ונקנות חיות. החברים עברו הכשרות וכולם מנסים להגדיל את המשק החי לקראת העלייה לקרקע.
בקיץ התרצ"ג הגיעו ל[[פתח תקווה|פתח תקוה]] עולים מגרמניה, חברי "[[אגודת ישראל]]" ו"[[עזרא (תנועת נוער)|עזרא]]". 7 צעירים מחליטים להקים גרעין משותף. גרעין בו יחיו חיי שיתוף וכל אחד יקבל תקציב אישי צנוע. בחודש חשוון תרצ"ד (סוף 1933) בסוף ה[[שבעה (אבלות)|שבעה]] על ה'[[ישראל מאיר הכהן|חפץ חיים]]', הם מחליטים לקרוא לגרעין על שמו לכבודו ולזכרו של גדול הדור.
 
== מקור השם ==
אימו של אחד החברים, יצחק וייל, קונה [[פרדס|פרדסים]] בסביבת [[רחובות]]. ובחנוכה הם עוברים לשם ומתגוררים בנקודה באוהל וליפט.
השם נוצר כשעוד בגרמניה, החברים שמעו מס' סיפורים על רבנו ישראל מאיר הכהן, בעל "החפץ חיים". הספר הוא ספר על שמירת הלשון, ראה דף [[חפץ חיים (ספר)]] החברים התפעמו כ"כ מהסיפורים על הרב, שהחליטו לקרוא לקיבוץ על שמו. ההחלטה התקבלה עוד בגרמניה.
 
== העלייה לקרקע ==
שנה וחצי לאחר מכן עברו חברי גרעין קיבוץ חפץ חיים, [[חלוציות|חלוצים]] דתיים מ[[גרמניה]], חברי "[[תנועת עזרא|עזרא]]" ו"[[אגודת ישראל]]", ששהו בהכשרה משנת [[1933]]{{הערה|1="[[כל מקום ואתר]]", מדריך שלם להכרת הארץ, [[משרד הביטחון - ההוצאה לאור]] ו[[הוצאת כרטא]] 1980}}ליד [[כפר סבא]] ובגדרה, אל האדמות הנטושות של "שער הנגב". חברי הגרעין ביקשו לקיים את המצוות התלויות בארץ ככתבן וכלשונן בהתאם להנחיות של [[החזון איש]].
 
בעשור הראשון של המדינה לא צלחה דרכו של הקיבוץ והוא שקע בחובות{{הערה|{{דבר||שבעה קיבוצים ותיקים מבקשים עזרה|1961/10/24|00509}}}}. כיום הקיבוץ, כמרבית הקיבוצים, סיים את תהליך ה[[הפרטה]]. וכיום הוא '''מופרט לחלוטין'''
 
אחרי [[ביצוע תוכנית ההתנתקות]] אירח הקיבוץ רבים ממפוני [[גוש קטיף]] והעניק להם יחס חם ותומך, על כך זכה לשבחים רבים מהם. קשר חזק במיוחד נוצר עם קהילת [[גני טל]] שהחליטו להצטרף לקיבוץ במסגרת פתרון הקבע. הסכם על כך נחתם בנובמבר 2008{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/12/180/004/z07/12004180.z07.htm עע"ם 418/12]}}. כיום ([[2011|2013]]) הוקם היישוב גני טל ממערב לחפץ חיים, בקרקעות הקיבוץ. מספרים שהיתה התרגשות רבה ביום העלייה. ביום הראשון ישנו בקיבוץ רק 12 חברים וחברה אחת.
 
רבני הקיבוץ הראשונים היו הרב [[הלל ברוקנטל]] והרב ד"ר [[קלמן כהנא]]. כמו כן כיהנו בתפקיד רב הקיבוץ הרבנים יעקב פילבר, הרב ד"ר [[הושע רבינוביץ.|הושע רבינוביץ]] והרב זאב פאטשינו. כיום הרב הוא שמואל רוזנפלד.
 
== ענפים ==
== הדת בקיבוץ ==
[[קובץ:HAFETSHAIM2012.jpg|ממוזער|250px|חדר האוכל (כיום משמש את בית הארחה)]]
ענפי המשק כולליםכללו [[רפת]], [[לול]], [[מדגרה]], גידולי שדה ופרדסים (בעבר). כיום הם כוללים רפת בלבד. הקיבוץ עוסק גם בשירותי תיירות, במסגרתם '[[מדרשת הארץ ומצוותיה]]', [[פארק מים]], בית הארחהמלון "ציפורי בכפר" (ראה אתר אינטרנט) וגן אירועים "לילות קסומים". בקיבוץ נמצא גם מפעל מגבונים "פאלאס" וחנות המפעל שבה נמכרים מוצרים חד-פעמיים, מגבונים ונרות.
 
בקיבוץ נמצאת [[אולפנת "צביה חפץ חיים"]] ותנועת נוער [[בני עקיבא]]. פעם התנועה היתה עזרא, התנועה שגם הקימה את הקיבוץ, אבל בגלל חוסר תפקוד של הקומונריות הוחלפה התנועה. בעבר היה קיים בקיבוץ בית ספר היסודי "ברויאר חפץ חיים" שהועבר ל[[יד בנימין]].
 
הקיבוץ נמצא בעיצומו של תהליך שיוך דירות לחברים, פועל יוצא של מימוש ההפרטה.
 
== לקריאה נוספת ==
נחמה מרכוס, לעבדה ולשמרה, הוצאת קיבוץ חפץ חיים, 1992-ספר שמסקר את כל תולדות קיבוץ החפץ חיים, (בקיצור- ח"ח)
 
==קישורים חיצוניים==
 
{{מועצה אזורית נחל שורק}}
[[קובץ:HAFETSHAIM2012.jpg|ממוזער|250px|חדר האוכל (כיום משמש את בית הארחה)]]
 
[[קטגוריה:קיבוצים]]
[[קטגוריה:יישובים דתיים בישראל]]
13

עריכות