צדק מתקן בדיני הנזיקין – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 40:
בניגוד לתפיסת "[[צדק מחלק|הצדק המחלק]]", העוסק בנטלים והטבות, אותם ניתן (תאורטית) לחלק בין כל מספר בלתי מסוים של אנשים, רעיון ההתאמה של "הצדק המתקן" מכיל בתוכו בהכרח קשר דו-קוטבי בין שני צדדים ספציפיים, כאשר קשר זה הוא הבסיס הבלעדי להטלת חבות. אי לכך, שום שיקול חלוקתי (הגולש אל מעבר למערכת היחסים שבין שני הצדדים) כמו רווחה (Welfare) לא יכול להוות צידוק להטלת חבות לפי גישת הצדק המתקן.
למעשה, מושג ההתאמה קיים גם במונחים "[[זכות]]" ו"[[חובה (אתיקה)|חובה]]". הצמדים של זכות או חובה הרלוונטיים למושג ההתאמה, לגביהם יכול להיות מופעל קונספט ה"צדק המתקן", הם הצמדים בהם זכות התובע היא הבסיס לחובת הנתבע. בצמדים אלה, לתובע יש זכות מסוימת, ועל הנתבע מוטלת החובה שלא להפריע לזכות זו.
תפיסה זו גם עולה בקנה אחד עם עמדת [[עמנואל קאנט|קאנט]] וממשיכיו במסורת "הזכות הטבעית". במסגרת מסורת זו, זכויות וחובות הן התגלמותו המשפטית של מושג ה"אישיות". האישיות בה מדובר, אינה האישיות הפסיכולוגית, אלא האישיות הנורמטיבית. תפיסה זו אומרת שבמשטר של חבות, על אף שקיים בהם פוטנציאל של תכליתיות, הצדדים אינם נמצאים תחת חובה לפעול למען שום תכלית ספציפית, אף לא הנאצלת ביותר. לפיכך, כל החובות המוטלת על ה"אישיות" אינן אלא תמונת ראי של זכויות של אחרים.
| |||