נגמ"שים כבדים בצה"ל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏פרא: עריכה
שורה 16:
== רקע היסטורי ==
=== בעולם ===
ה[[נגמ"ש]], - נושא גייסות משוריין - הופיע בסוף [[מלחמת העולם הראשונה]] ובאופן משמעותי יותר ב[[מלחמת העולם השנייה]] ונהפך לכלי נפוץ אחריה. הנגמ"ש הוא [[רכב קרבי משוריין]] שנועד להוביל [[לוחם|לוחמי]] [[חיל רגלים]] (חי"ר) בבטחה אל שדה הקרב תוך הקניית הגנה מפני [[נשק קל]] ורסיסי [[ארטילריה]]. מטרה משנית של הנגמ"ש, שנוספה לו בעשורים האחרונים ונהפכה ליותר ויותר מרכזית, היא שימוש בנגמ"ש כרכב [[חיל רגלים ממוכן]] ופלטפורמת לחימה המסייעת לחי"ר בנשק כבד כגון [[מקלע]]ים, [[מרגמה|מרגמות]], [[טיל נגד טנקים|טילי נ"ט]] ו[[תותח]]ים קלים. בהמשך התפתחו נגמ"שים אלה לרק"ם מסוג חדש שנקרא [[נגמ"ש לחימה]] ([[:en:Infantry fighting vehicle|Infantry Fighting Vehicle]] או ב[[ראשי תיבות]] IFV, רכב לחימת חי"ר) שבו הדגש עבר מהובלת חי"ר ומקום רב ומרווח (יחסית) בבטן הכלי לנשיאת אמצעי לחימה ותפעולם בידי צוות של 3–6 לוחמים.
 
עם הופעת [[נ"ט|נשק נגד-טנקי]] (נ"ט) מתקדם וזמין (כגון [[רקטות נ"ט]] ו[[טיל נגד טנקים|טילי נ"ט]]) רבים מהנגמ"שים שהיו בשירות נהפכו למלכודות מוות לנוסעים בהם. לפיכך היה צורך לתגבר את ה[[מיגון]] של הנגמ"ש או לפתח מראש נגמ"ש כבד הנושא מיגון ברמה הדומה לזו של [[טנק]]. בעוד שנגמ"ש רגיל שוקל לכל היותר כ-20 טון, נגמ"ש כבד יכול להגיע למשקל של אף יותר מ-50 טון ובדרך כלל שוקל כמה עשרות טונות. בניגוד לנגמ"ש רגיל, שמתוכנן במקור להגן בפני נשק קל, מקלעים ורסיסים, הנגמ"ש הכבד מתוכנן להגן גם בפני נשק כבד כגון טילי נ"ט ו[[מטען חבלה|מטעני חבלה]]. בדרך כלל נגמ"שים כבדים מבוססים על תובות טנקים משיקולי חיסכון בזמן ועלויות פיתוח וייצור (שימוש בתובות קיימות במקום ייצור תובות חדשות).