הבדלים בין גרסאות בדף "Received Pronunciation"

נוספו 98 בתים ,  לפני 4 שנים
אין תקציר עריכה
הביטוי "ההגייה המקובלת" נטבע לראשונה על ידי [[הנרי וילד]] (Wyld) בשנת [[1914]], בספרו "תקציר תולדות השפה האנגלית"; משמעות המילה "Received" בהקשר זה היא "מקובל" או "מאושר"‏{{הערה|1=‏[http://www.bl.uk/learning/langlit/sounds/find-out-more/received-pronunciation/ What's in a name?]‏}}.
 
ההגייה זכתה לכינויים שונים. הוא כונה "האנגלית של המלך" או "האנגלית של המלכה" (Queen's English או King's English) מאחר שהיה או נתפש כמבטא בו דוברים המלך וה[[אצולה]]. המלכה [[אליזבת השנייה]] אכן דוברת במבטא זה, בצורה שמרנית ומיושנת. עוד מכונה המבטא בכינוי "אנגלית של ה-[[BBC]]" {{כ}}(BBC English), מאחר שבעבר עשתה בו התחנה שימוש, למעט בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]] עת נעשה השימוש בניבים אזוריים כדי להבדיל את שידורי התחנה מהתעמולה הנאצית. כיום שוב אין קרייני התחנה מחויבים לעשות בו שימוש, אם כי חלקם מקפידים עליו או על מאפיינים מסוימים שלו. בנוסף כונה המבטא בשם "אנגלית של [[אוניברסיטת אוקספורד|(אוניברסיטת) אוקספורד]]" (Oxford English) בה היה מקובל. האוניברסיטה זכתה ליוקרה בענייני לשון בעיקר בזכות מילוני אוקספורד שפרסמה, והגרסה המורחבת של מילון זה כוללת הנחיות הגייה בהגייה המקובלת עד היום. מסיבות אלה הפך המבטא ליוקרתי ביותר בבריטניה, והשימוש בו מעיד רבות על הרקע והייחוס החברתי של בעליו ו/או על השכלתו. באנגליה, המילה Posh (מהודר) משמשת כסלנג למבטא זה - Posh Accent.
 
נהוג לחלק את המבטא לשלושה סטנדרטים משניים: "שמרני", המאפיין אוכלוסייה מבוגרת, "כללי", הנחשב לנייטרלי מבחינת גיל, משלח יד או רקע חברתי, ו"מתקדם", המאפיין אוכלוסייה צעירה.
416

עריכות