שערי תשובה (אורח חיים) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסרת קטגוריה:ספרי שנות ה-1810; הוספת קטגוריה:ספרי 1819 באמצעות HotCat |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
'''שערי תשובה''' על [[שלחן ערוך]] [[אורח חיים]], הוא [[ספרות תורנית|ספר תורני]] [[הלכה|הלכתי]] שחובר על ידי הרב [[חיים מרדכי מרגליות]] מדובנו, ונדפס בדפוס שלו בדובנו בתחילת שנת [[תק"פ]].
==מהות הספר==
הספר הוא בעיקרו ליקוט מספרי ה[[שו"ת]]ים שקדמו לו בעניינים הנוגעים ל[[שולחן ערוך]] [[אורח חיים]], ודבריהם לא הובאו במפרשים שקדמוהו, במיוחד לא ב[[בית יוסף]]. הספר כולל ליקוטים גם מספרים אחרים,
בהקדמות שנכתבו על ידי המחבר ואחיו, נראה שמדובר בחיבור שאמור היה לכלול את כל ארבעת חלקי השולחן ערוך{{הערה|{{HebrewBooks|[[אפרים זלמן מרגליות]]|הקדמה למגיני ארץ|40431|שלחן ערוך אורח חיים-חלק ראשון, מפיצי תורה, ניוארק, תשי"א|עמוד=4}}}}. הרב [[חיים מרדכי מרגליות]] נפטר בדמי ימיו ולא השלים את ההדפסה בחייו, יש אומרים בשל שריפה שפרצה בבית הדפוס.
הרב [[חיים מרדכי מרגליות]] נפטר בדמי ימיו ולא השלים את ההדפסה בחיו. יש אומרים בשל שריפה שפרצה בבית הדפוס.אך החיבור על חלק אורח חיים זכה להיות אחד משני חיבורים עיקריים (שערי תשובה ובאר היטב) המודפסים כמקשה אחת יחד עם ה[[משנה ברורה]].▼
דברי השערי תשובה מובאים לרוב בספר [[משנה ברורה]] שאף הדפיס פירוש זה בספרו, בצמוד לפירושו והשולחן ערוך עצמו.▼
==זהות המחבר==
הרב [[אברהם צבי הירש אייזנשטט]] בהקדמתו לחיבורו [[פתחי תשובה]] על [[שולחן ערוך]] [[יורה דעה]] כותב כי חיבור השערי תשובה הושלם על ידי אח המחבר הרב אפרים זלמן מרגליות, ובהקדמה לפתחי תשובה על חושן משפט שיצא מאוחר יותר, הוא כותב שהחיבור נכתב על ידי שני האחים.
בשדי חמד
בסופו של דיון כותב הוא מסיק כי היות שבהקדמת הרב אפרים זלמן לשערי תשובה, כותב להדיא שחיברו אחיו וגם אחר שהראהו חד צורבא מרבנן את דברי הפתחי תשובה דלעיל, יש לומר שהחיבור מידי שניהם נגזר ואין איתנו יודע איזה סימנים הם ממר ואיזה ממר.
==הוצאות==
▲הספר [[דפוס|נדפס]] ביחד עם ה[[יד אפרים]], בלי כל מפרשי השלחן ערוך (פרט ל[[באר היטב]]), ואחר כך צורף להדפסות השלחן ערוך כפירוש מסביב לשלחן ערוך עצמו ברוב המהדורות. הספר היה מהראשונים בתחום הליקוט בקיצור מספרות השו"ת הרחבה, לפי ענייני השלחן ערוך. בדור שאחריו הרעיון אומץ על ידי הרב [[אברהם צבי הירש אייזנשטט]], שהשלים את הליקוט על שאר חלקי השלחן ערוך, [[יורה דעה]], [[אבן העזר]] ו[[חושן משפט]], בחיבור בשם "[[פתחי תשובה]]".
החיבור יצא לראשונה בהדפסה של [[שולחן ערוך]] [[אורח חיים]], עם שערי תשובה, בדובנא בשנת תק"פ. הספר [[דפוס|נדפס]] ביחד עם ה[[יד אפרים]], בלי כל מפרשי השלחן ערוך (פרט ל[[באר היטב]]), ואחר כך צורף להדפסות השלחן ערוך כפירוש מסביב לשלחן ערוך עצמו ברוב המהדורות.
▲
▲דברי השערי תשובה מובאים לרוב בספר [[משנה ברורה]] שאף הדפיס פירוש זה בספרו, בצמוד לפירושו והשולחן ערוך עצמו.
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{קצרמר|יהדות}}
[[קטגוריה:ספרי הלכה]]
[[קטגוריה:ספרי 1819]]
| |||