המוזיאון היהודי בברלין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 3:
 
==היסטוריה==
ראשיתו של המוזיאון באוסף יודאיקה של אלברט וולף מ[[דרזדן]] שנתרם לקהילת [[ברלין]]. האוסף פותח למוזיאון על ידי ד"ר [[קרל שוורץ]] שהיה מנהלו הראשון של המוזיאון{{הערה|{{דבר|מ. נרקיס|ד"ר קרל שווארץ|1933/07/16|00604}}}}.
המוזיאון היהודי הראשון בברלין נפתח ב-[[24 בינואר]] [[1933]] ברחוב אוראניינבורג (Oranienburger Straße). בשנת [[1938]] הורה [[גרמניה הנאצית|השלטון הנאצי]] על סגירת המוזיאון כחלק מ[[חוקי נירנברג]].
המוזיאון היהודי הראשון בברלין נפתח ב-[[24 בינואר]] [[1933]] ברחוב אוראניינבורג (Oranienburger Straße). בשנת [[1938]] הורה [[גרמניה הנאצית|השלטון הנאצי]] על סגירת המוזיאון כחלק מ[[חוקי נירנברג]], היצירות שלו נבזזו ולא נמצאו עוד{{הערה|{{מעריב||ארמון אפרים ישוחזר וישמש כמוזיאון יהודי|1978/10/08|01700}}}}. בשנת 1961 התקיים בבית הקהילה היהודית בברלין מוזיאון יהודי שכלל תשמישי קדושה ומידע על תולדות הקהילה{{הערה|{{דבר|דן זכריה|עם יהודים בפולין|1961/09/19|00401}}}}.
 
בשנת [[1971]] הוצע לראשונה להקים מחדש את המוזיאון, ובשנת [[1975]] הוקם "האיגוד להקמת המוזיאון היהודי". המוזיאון עצמו נפתח בשנת [[1978]] כחלק מאגפי מוזיאון ברלין. בשנת [[1999]] הפך המוזיאון למוסד עצמאי, ועבר למבנה שתוכנן על ידי [[דניאל ליבסקינד]] במרכז ברלין. המוזיאון נפתח רשמית במעונו החדש בשנת [[2001]].
 
מנהל המוזיאון מאז הקמתו היה מייסדו, פרופסור [[מייקל בלומנתל]], שכיהן כ[[מזכיר האוצר של ארצות הברית]] בתקופת כהונתו של [[נשיא ארצות הברית]] [[ג'ימי קרטר]].