מפרץ חיפה (רובע) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מי מלאך חבלה תורן וימחק ברוב נאורותו ובשם הרחבת הידע האנושי את הערך?
מ שוחזר מעריכות של 37.26.146.174 (שיחה) לעריכה האחרונה של Gilgamesh
שורה 2:
[[קובץ:גן אלנבי - נוף לים מתוך הגן.JPG|ממוזער|250px|תצפית על מפרץ חיפה מגן אלנבי שבמרכז הכרמל]]
 
[[רובע]] '''מפרץ חיפה''' הוא הגדול מבין [[רובעי חיפה|רבעי העיר חיפה]] מבחינת [[שטח]]ו, ומשתרע על פני 20.51 [[קמ"ר]], כ-32% מכלל [[תחום שיפוט|שטח השיפוט]] של חיפה והמצומצם מבחינת מספר תושביו - כ-1,340 נפש בלבד. הוא כולל שטחיםאת השטחים מישורייםהמישוריים ל[[חוף|חופו]] המזרחי של [[מפרץ חיפה]] הנמצאים בתחום השיפוט של העיר חיפה, סביב הכבישים [[כביש 4|4]] ו-[[כביש 22|22]] לרבות [[צ'ק פוסט (אזור)|אזור הצ'ק פוסט]] ו[[בתי זיקוק לנפט (חברה)|בתי הזיקוק לנפט]]. הרובע יושב על [[העתק]] גאולוגי פעיל. מספר תושבי הקבע בו עומד על כ-1,340 נפש בלבד.
 
הסיכון ל[[אפר"ן]] ב[[מטרופולין]] חיפה, אם בשל [[תאונה]], [[טיל נגד טילים#יירוט הטיל|ירי תלול מסלול]] עם דיוק פגיעה של מטרים בודדים או [[רעידת אדמה]] - הרובע יושב על [[העתק]] גאולוגי פעיל, גבוה מהסיכון באזורים אחרים בארץ בהינתן {{מונחון|[[פוטנציאל|יָכְלָת]] |פוטנציאל}} ההרס הטמונה ב[[חומרים מסוכנים|חומרים המסוכנים]] המיוצרים ומאופסנים במפעלי אזור התעשייה שברובע וקרבתם המיידית אל ריכוזי [[אוכלוסייה]].
== שימושים ותפקוד ==
רובע מפרץ חיפה הוא מאז [[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות ה-30]] משכנו של [[אזור תעשייה|אזור התעשייה]] העיקרי של [[מטרופולין]] [[חיפה]], ולמעשה של [[ישראל]]{{הערה|{{הארץ|דן אבן|חוקרים מצאו קשר מובהק בין הזיהום במפרץ חיפה לסרטן ריאות בגברים|1.1222893|28 בספטמבר 2010}}}}, שימוש התופס את מרבית שטחו של הרובע. הוא מאוכלס ב[[בית חרושת|מפעלי תעשייה]] רבים, המתמקדים בעיקר בתחום ה[[כימיקל]]ים, זיקוק [[נפט]] וטיפול ב[[חומרים מסוכנים]]. בתחומי מפרץ חיפה שטחי [[צה"ל|צבא]], מתקני אחסון חומרים לרבות מאגר [[אמוניה]] מסוכן, תעשיות [[פלדה]] ונפט לצד מתחמי [[מסחר]] פרווריים, [[נמל התעופה חיפה|שדה תעופה]] לטיסות קצרות ו[[נמל הקישון|נמל]] קטן ב[[שפך נהר|שפכו]] של [[נחל קישון]], המשמש להעברת חומרים לבתי הזיקוק. כן פועלים בו [[מספנות ישראל]], מסופים לקליטת כימיקלים, מתקני ספורט ו[[דיג]] ובתי מלאכה שונים, אולמי-שמחות רבים, תעשיות [[רפואה|רפואיות]] ומספר עסקים קטנים. מעל כולם מתנוססים שני [[בתי זיקוק לנפט (חברה)#הלבניות|מכלי הקירור]] של בתי הזיקוק. [[קרקע|אדמתו]] של המפרץ ספוגה בפסולת רעילה וה[[אוויר]] בו טעון בחומרים [[זיהום אוויר|מזהמים]]; נחל קישון, החוצה את השטח הזה בדרכו אל הים, נחשב אחד ה[[נחל]]ים ה[[זיהום מים|מזוהמים]] ב[[ישראל]], מהסיבה שה[[שפכים]] מהמפעלים שלגדותיו הוזרמו אליו במשך שנים רבות.
שורה 11 ⟵ 9:
ב[[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]] החל תהליך של יציאת מרכזי מסחר לתחום המפרץ, תחילה לצ'ק פוסט, בעיקר לאורך כביש 4 (שדרות ההסתדרות), ומאוחר יותר צפונה משם למספר מרכזי קניות שפותחו על מנת לשרת את תושבי חיפה ו[[הקריות]]. מרכזים אלה נמצאים ב[[צומת אתא]], במתחם [[חוצות המפרץ]] הסמוך ל[[מחלף ההסתדרות]], שם פעלו בעבר המפעלים [[וולקן (מפעל)|וולקן]] ו[[פניציה]]; באזור [[אצטדיון קריית חיים]] ועל מקומו של מחנה אדמירליטי ב[[קניון לב המפרץ|לב המפרץ]].
 
ב-[[2009]] אישרה ה[[ועדה מחוזית לתכנון ולבנייה|וועדה המחוזית לתכנון ולבנייה]] את פרויקט העתקת טרמינל מכלי ה[[דלק]] שלחוף הים אל הקרקע החלופית שהוקצתה לצורך ריכוז חָווֹת הדלקים הפרוסות באזור חיפה, באתר חדש ממזרח לבתי הזיקוק, מה שאמור לתרום לשיפור איכות החיים בכרך.
 
== תחבורה ==