הבדלים בין גרסאות בדף "פרש כבד"

נוספו 233 בתים ,  לפני 4 שנים
אין תקציר עריכה
מ
[[קובץ:Jousting renfair.jpg|ממוזער|250px|שחזור של [[תחרות הפלה ברומח]] בין שני [[אביר]]ים הלבושים ב[[שריון לוחות]] כבד]]
 
'''פרש כבד''' הוא לוחם המוגן ב[[שריון]] כבד ([[שריון גוף]], [[קסדה]] ו[[מגן]]) שנלחם על גבי [[סוס]]. המונח "כבד" מתייחס בראש ובראשונה לסוג השריון ולמשקלו. ככל שהשריון כבד יותר, כך החייל נחשב לכבד יותר. הפרשים הכבדים התפתחו מה[[פרש קל|פרשים הקלים]] ב[[העת העתיקה|עת העתיקה]].
 
השאיפה להגן על החייל בשריון הייתה קיימת ב[[צבא]]ות השונים משחר ההיסטוריה. הבעיה במיגון הפרש נעוצה בכושר הנשיאה של הסוס וציוד רכיבה מתאים שבעזרתו החייל עוטה השריון יכול לשבת על הסוס. כשהופיעו הפרשים הראשונים לא היה בנמצא ציוד רכיבה בסיסי כמו [[ארכוף]] ו[[אוכף]]. העדר ציוד הרכיבה המתאים והסוסים הקטנים מנעו מהפרשים ללבוש שריון כבד. עם הזמן, התפתחויות בציוד רכיבה וגידול גזעי סוסים גדולים יותר אפשרו את הופעת הפרש המשוריין, העוטה שריון מכף הרגל ועד הראש.
הראשונים שהצליחו להוציא את הרעיון מהכוח אל הפועל היו ה[[פרתים]] ב[[המאה ה-3 לפנה"ס|מאה ה-3 לפנה"ס]]. פרשיהם הכבדים המכונים [[קטפרקט]]ים היו מוגנים ב[[שריון שרשראות]] ארוך, לראשם [[קסדה]] וחימושם כלל [[רומח פרשים]] כבד ו[[חרב]]. גם לפני הופעת הקטפרקטים הפרתיים היו פרשים עוטי שריון. כך למשל ה[[היטיירוי]] המוקדונים ששירתו תחת [[אלכסנדר הגדול]] ו[[פיליפוס השני]]. יחד עם זאת, לפני הופעת הקטפרקטים לא היו פרשים מוגנים בשריון כבד כל כך.
 
התפתחויות נוספות בציוד רכיבה והופעת גזעים גדולים יותר של סוסים היוו את הקרקע הפורייה עליה צמח ה[[אביר]] ה[[אירופה|אירופאי]], שהיה מוגן בשריון כבד במיוחד: [[שריון שרשראות]] ומאוחר יותר [[שריון לוחות]], [[קסדה]] כבדה ולעתים קרובות [[מגן]] כבד. נשקם העיקרי של האבירים, בדומה לקטפרקטים לפניהם, היה [[רומח פרשים|הרומח הכבד]]. לצד הרומח היו חמושים בחרבותב[[חרב]]ות, [[אלה (נשק)|אלות]], [[פגיון|פגיונות]] וכלי נשק נוספים. צורת הלחימה של האבירים הייתה אופיינית לכל הפרשים הכבדים - [[הסתערות]] כגוש מלוכד לעבר האויב במטרה למוטט את שורותיו.
 
התפתחויות בכלי הירי הביאה להפחתה בכמות השריון ומשקלו, אך הפרשים הכבדים המשיכו לשרת בצבאות אירופאיים עד סוף [[המאה ה-19]]. בתקופה זו השריון כלל בדרך כלל [[קסדה]] ו[[קיראס]] (סוג של [[שריון גוף]]) בלבד. פרשים אלו מוכרים בשם [[קירסיר]]ים.
 
הפרשים ב[[המזרח הרחוק|מזרח הרחוק]] לא השתמשו בשריון כבד כמו האירופאים. ה[[מונגולים]] העדיפו שריון [[עור (חומר גלם)|עור]] או שריון [[מתכת]] קל ואילו ה[[סמוראי]]ם ה[[יפנים]] שילבו בין עור למתכת ליצירת שריון קל ונייד.