טיפול בתנועה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
AutoIKhitron (שיחה | תרומות) clean up, replaced: == '''<u>תרפיה בתנועה וריקוד</u>''' == ← == <u>תרפיה בתנועה וריקוד</u> == באמצעות AWB |
||
שורה 4:
לתנועה מגוון משמעויות. ניתן להתייחס למהות התנועה, לאיכות התנועה, להקשרה התרבותי ולהיבטים של תקשורת. ניתן להתייחס לכוונה ולמניע שגורם לביצוע התנועה.{{הערה|שם=לוי|1= Levy, F. (1988). Dance Movement Therapy: A Healing art-Introduction (pp.1-16).American Alliance for Health and Dance }}
==
השימוש במחול כפולחן לצורכי ריפוי וביטוי רגשות הוא עתיק. בתרבויות פרימיטיביות רבות הריקוד סיפק לאינדיבידואל [[משמעות]] ואיפשר לו להביע את עצמו, לתקשר את [[רגש]]ותיו לאחר, ולהתחבר ל[[טבע]].{{הערה|שם=לוי}} עדויות לשימוש בריקוד בתרבויות הפרימטיביות נמצאו בציורי קיר במערות [[פרהיסטוריה|פרהיסטוריות]]. הריקוד מהווה אלמנט בולט בריקודי מרפאים ומרפאי אליל בתרבויות אלו. הריקוד תפס מקום מרכזי בפולחנים ובתפילות של דתות שונות, בעיקר בטקסים שביטאו מעברים במהלך חיי האדם: [[לידה]], בגרות, [[נישואין]] ו[[מוות]].{{הערה|שם=פדרמן|1= פדרמן, ד. (2001). הגוף הזוכר (ואינו סולח)- נקודות ציון בהתפתחות התרפיה בתנועה. מחול עכשיו, 4, 64-67.}}
שורשי הטיפול בתנועה ומחול כתחום ממוסד התפתחו במקביל לצמיחת ה[[מחול מודרני|מחול המודרני]] בתחילת המאה ה-20. מרבית החלוצים של הטיפול בתנועה ומחול החלו את הקריירה שלהם כ[[רקדן|רקדנים]] במחול מודרני. הניסיון שלהם כרקדנים שהופיעו על במה וכמורים למחול, הוביל אותם להבנה של היתרונות החבויים בשימוש בריקוד ותנועה כסוג של פסיכותרפיה. החידוש שלהם היה התובנה כי ניתן לקשר את ההבעה התנועתית של הרקדן לתוכן רגשי–נפשי.
שורה 11:
מבין המחדשים שהשפיעו באופן משמעותי על תנועת המחול המודרני, ובשל כך גם על הטיפול בתנועה ומחול, היה [[פרנסואה דלארטה]] (Francois Deslarte; 1811-1871), [[צרפת]]י שהחל את הקריירה שלו כזמר [[אופרה]] ואיבד את קולו. הוא החליט להקדיש את חייו לניסיון ללמד זמרי אופרה להתנועע בצורה שתהיה טבעית יותר והרמונית עם רגשותיהם, בשונה ממה שהיה מקובל באופרה בתקופתו. כך למד על הקשר בין מצבו הרגשי ה[[מודעות|מודע]] וה[[לא מודע]] של אדם לבין תנועות גופו, דבר שהשפיע לא רק על זמרי אופרה אלא גם על תחום הריקוד והתרפיה.
[[איזדורה דנקן]] (Isadora Duncan; 1878-1927) הושפעה מדלארטה ופנתה לכיוון של שימוש במחוות מביעות, בהן השתמשו ב[[התיאטרון ביוון העתיקה|תיאטרון היווני העתיק]]. דאנקן הייתה חלוצה בהתייחסותה לריקוד כדרך ראשונית להבעת רגשות, בכך התרחקה מה[[בלט]] הקלאסי המובנה הכולל תנועות המוכתבות מראש. לימים הפכה דאנקן לאחת מחלוצות המחול המודרני בארצות הברית.
עבודתו של סר [[ג'יימס ג'ורג' פרייזר]] (James George Frazer) בתחום ה[[אנתרופולוגיה]], הייתה בעלת השפעה משמעותית על תנועת המחול המודרני. ספרו "Golden Bough" שיצא לאור ב-1890, בחן את התפקיד של טקסיות הריקוד בתרבויות פרימיטיביות. ספר זה יצר מהפכה אנתרופולוגית שהוסיפה לתסיסה של מהפכת המחול והשפיעה על התפתחות הטיפול במחול. הטקסים הפרימיטיביים היוו השראה למחול המודרני, כאשר הקונספט הישן של הריקוד כמביע קסם, דת ורוחניות התעורר לחיים.
רקדניות כמו [[מארי ווייטהאוס]] (Mary Whitehouse) ו[[מריאן צ'ייס]] (Marian Chace), הושפעו מהאינטראקציה בין הפן הפסיכולוגי והפן הגופני שנוצרת תוך כדי תנועה. הן הביאו איתן גישה לא שיפוטית כלפי ההעדפות התנועתיות של האדם ובחרו להתמקד בפן הפסיכו-תרפויטי של הריקוד. הגישה הטיפולית שלהן לתנועה תומכת בפיתוח סגנון הבעה אישי תוך שימוש ב[[אימפרוביזציה]]. כמו כן, הן ביקשו לעזוב את ההיבט האומנותי ששם דגש על הופעה (Performance) וכוריאוגרפיה. בתקופה בה פעלו וויטהאוס וצ'ייס הייתה הסביבה בשלה לתרגום ההבעה התנועתית של האדם לתוך הפסיכותרפיה.
בתחילת [[שנות ה-40 של המאה ה-20|שנות ה-40]] היישום של טיפול במחול היה מוגבל בעיקר לבתי חולים פסיכיאטריים. ב[[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה-50]]' החל להתפתח סוג חדש של תרפיה במחול, רקדנים לשעבר החלו ליישם את הטיפול בתנועה בסטודיו הפרטי שלהם, הם המשיכו את היישום של הטיפול בתנועה גם על אנשים נורמטיביים ונוירוטיים.
שורה 41:
===גישת מריאן צ'ייס לטיפול בתנועה===
{{הפניה לערך מורחב|מריאן צ'ייס}}
צ'ייס החלה את דרכה כרקדנית וכוריאוגרפית והייתה חלוצה בשימוש בריקוד ככלי טיפולי. בתחילת שנות ה-40' של המאה ה-20 הייתה מהראשונות שהשתמשו בתנועה כתרפיה. מתוך ניסיון עבודתה עם חולים פסיכיאטריים היא פיתחה עקרונות פרקטיים ומתודות שנחשבות כיום לבסיס התאורטי של דיצסיפלינת הטיפול בתנועה.{{הערה|שם=חייקלין|Chaiklin, S. & Schamais, C. (1979). The Chace approach to Dance Therapy. Lewis.P. Theoretical Approaches in Dance-Movement Therapy. Vol.1. Kendall/Hunt Publishing}}
למעשה, התנועה והריקוד שימשו אותה למציאת הדרך לשיפור יעילות הטיפול גם בחולים פסיכוטיים. מעבר להתבססות על מודלים תאורטיים שמדגישים פתולוגיה היא חיפשה את התנועה הפיזית. היא הדגישה את חשיבות האמפטיה התנועתית והשיקוף האמפטי שהיוו את אחת מתרומותיה המהותיות לעולם התרפיה בתנועה. לפי צ'ייס, תנועה היא תקשורת היכולה לסייע לפרט במימוש צרכים רבים.
שורה 53:
היא שילבה את הניסיון שלה בתנועה וריקוד יחד עם התובנות שלה בניתוח היונגיאני כדי לתאר ולהבין את התנים המובעים בתנועה. היא השתמשה במושג "Movement- in- Depth" כבסיס להתפתחות התנועה האותנטית אותה ייסדה.{{הערה|שם=לוי מארי וייטהאוס|1= Levy, F. (1988). Dance Movement Therapy: A Healing art-Mary Whitehouse(pp.61-74).American Alliance for Health and Dance }}
שיטת התנועה האותנטית מזמינה את האדם הנע להתבוננות פנימית מעמיקה אל תוך עולם הנפש באמצעות תנועה טבעית. הכוונה בתנועה טבעית היא לתנועה שאינה נצמדת לטכניקות תנועה מעולם הריקוד, אלא לכל תנועה הנובעת מהאדם עצמו. ניתן ליישם את השיטה בטיפול פרטני או קבוצתי.{{הערה|שם=סטרומסד ט.|1=סטרומסד ט. (2009) Tina Stromsted Ph.D., MFT (2009): Authentic Movement: A dance with the divine, Body, Movement and Dance in Psychotherapy: An International Journal for Theory, Research and Practice, 4:3, 201-213 }}
=====יישום השיטה=====
שורה 65:
* בלנצ' אוואן ( Blanche Evan ) - בשנות ה-40' וה-50' של המאה ה-20, התמחתה בעבודה יצירתית עם ילדים. פרסמה מספר מאמרים בנושא. ברוב שנות ה-60' וה-70' טיפלה במבוגרים נוירוטים. היא סברה כי הריקוד הוא הכלי הטבעי של האדם לחיבור בין גוף לנפש והאמינה כי תרפיה בתנועה יעילה לטיפול באנשים עם נוירוזה.{{הערה|שם=לוי בלנצ' אוואן|1= Levy, F. (1988). Dance Movement Therapy: A Healing art-Blanche Evan(pp.33-49).American Alliance for Health and Dance }}
* ליליאן אספנק ( Liljan Espenak ) - ידועה בזכות אינטגרציה ייחודית ששילבה היבטים פסיכולוגיים אדלרייניים יחד עם תאוריות של טיפול בתנועה. פיתחה את ה"The Movement Diagnostic Test".{{הערה|שם=לוי ליליאן אספנק|1= Levy, F. (1988). Dance Movement Therapy: A Healing art-Lilijan Espenak (pp.51-59). American Alliance for Health and Dance }}
* [[טרודי שופ]] ( Trudi Schoop ) - השימוש של שופ בפנטומימה והומור כדרך התמודדות עם קונפליקטים, הווה אבן דרך ביישום הטיפול בתנועה. שופ יצרה אינטגרציה בין הלמידה והחקירה במהלך התהליך התרפויטי. היא שילבה באופן עקבי את גישותיה עם יצירתיות, גמישות וחקירה. כתוצאה מחקירתה את המשחקיות, ההבעתיות והאינטראקציות היצירתיות עם מטופליה היא פתחה טכניקות חדשניות רבות לתרפיה בתנועה.{{הערה|שם=לוי טרודי שופ|1= Levy, F. (1988). Dance Movement Therapy: A Healing art-Trudi Schoop(pp.75-89).American Alliance for Health and Dance }}
* שרון שייקלין ( Sharon Chaiklin ) - ב-1966 סייעה שייקלין לייסד את American Dance Therapy Association וכיהנה מאוחר יותר כנשיאת ארגון זה במשך כארבע שנים. בשנים 1980-1981 סייעה בפתיחת התוכנית הראשונה בתרפיה בתנועה באוניברסיטת חיפה ישראל. במקביל סייעה באופן דומה לביסוס התוכנית האקדמית בטיפול בתנועה בארצות נוספות ביניהן יפן.{{הערה|שם= שרון שייקלין|1= Lundberg S. (1985) .American journal of Dance Therapy: An Interview with Sharon Chaiklin. Volume 8, number 1 }}
* אירמגרד ברטנייף ( Irmgard Bartenieff ) - ברטנייף יצרה אינטגרציה בין התאוריה של רודולף לאבאן לתרפיה בתנועה. היא התבססה על מיצוי היעילות בתנועה והבעה תנועתית בהתייחס לתנועה במרחב ושילובם עם עבודה מוטורית מאורגנת. פיתחה שישה תרגילי תנועה מרכזיים הנקראים "Bartenieff Fundamentals".{{הערה|שם=לוי אירמגרד ברטנייף|1= Levy, F. (1988). Dance Movement Therapy: A Healing art-Irmgard Bartenieff (pp.137-144). American Alliance for Health and Dance }}
* בט קליש ( Beth Kalish ) - מחלוצות המטפלות בילדים עם צרכים מיוחדים וילדים אוטיסטים.{{הערה|שם=לוי בט קליש|1= Levy, F. (1988). Dance Movement Therapy: A Healing art-Dance Therapy With The Special Child (pp.221-233). American Alliance for Health and Dance }}
* אילין סיגל ( Elaine Siegel ) - מחלוצות הטיפול בתנועה הפסיכואנליטי. מראשוני המטפלות בתנועה שעסקו במחקר. עבדה רבות עם ילדים הסובלים מפוביות שגרמו לבעיות נשימה.{{הערה|שם=לוי אילין סיגל|1= Levy, F. (1988). Dance Movement Therapy: A Healing art-Dance Therapy With The Special Child(pp.221-233).American Alliance for Health and Dance }}
* ג'ואן חודורוב ( John Chodorow ) - פרסמה מספר מאמרים בנושא תרפיה בתנועה. כיהנה כנשיאת התאחדות התרפיה במחול האמריקאית.{{הערה|שם=ג'ואן חודורוב|1= ג'ואן חודורוב, (1990), תרפיה במחול ופסיכולוגיה של המעמקים, "אח" בע"מ. }}.{{הערה|שם=לוי ג'ואן חודורוב|1= Levy, F. (1988). Dance Movement Therapy: A Healing art-The Evolution of West Coast Influences(pp.173-184).American Alliance for Health and Dance }}.{{הערה|שם=לוי פני לואיס|1= Levy, F. (1988). Dance Movement Therapy: A Healing art-The Evolution of West Coast Influences(pp.173-184).American Alliance for Health and Dance }}
* ג'נט אדלר ( Janet Adler ) - עבדה עם ילדים אוטיסטים. הייתה בין הראשונות שביססו את התנועה האותנטית. ב-1981 הקימה וניהלה את בית הספר הראשון ללימודי התנועה האותנטית ע"ש Mary Whitehouse. בהמשך דרכה עבדה עם אוכלוסיית מבוגרים תוך שעשתה שימוש ניכר בתנועה האותנטית.{{הערה|שם=לוי פני לואיס}}
* פני לואיס ( Penny Lewis ) - כתבה מספר ספרים בתחום. הושפעה בעבודתה בתחום מתיאורית יחסי אובייקט ופסיכולוגיה יונגיאנית. התמקדה בעבודתה באוכלוסיית הגיל המבוגר שכללה גם מבוגרים נוירוטים. בעבודתה זו השתמשה בשיטת הגשטלט.{{הערה|שם=לוי פני לואיס}}
* מרסיה לונטל ( Marcia Leventhal ) - עבדה עם אוכלוסייה של ילדים עם בעיות למידה שהתאפיינו בבעיות של דימוי גוף וקואורדינציה. הכשרתה כללה גם טכניקת גשטלט. חקרה את היתרונות התרפויטים של נושא הקצב. יצרה אינטגרציה בין ההכשרה התאורטית שקיבלה ובין המבנה התרפויטי הנדרש וביססה את מודל ה- "Five Part Session".{{הערה|שם=לוי בט קליש}}
▲* מרסיה לונטל ( Marcia Leventhal ) - עבדה עם אוכלוסייה של ילדים עם בעיות למידה שהתאפיינו בבעיות של דימוי גוף וקואורדינציה. הכשרתה כללה גם טכניקת גשטלט. חקרה את היתרונות התרפויטים של נושא הקצב. יצרה אינטגרציה בין ההכשרה התאורטית שקיבלה ובין המבנה התרפויטי הנדרש וביססה את מודל ה- "Five Part Session".{{הערה|שם=לוי בט קליש}}
* מריאן נורט ( Marion North ) - הדגישה את חשיבות מערכת היחסים הטיפולית בין תנועה, התנהגות והסתגלות אישיותית. סברה שהחוזק של טיפול בתנועה טמון ביכולת לפגוש את המטופל ברמת ההתפתחות האישית שלו וסברה שלכל אינדיבידואל יכולת הבעה ייחודית משלו.{{הערה|שם=לוי מריאן נורט|1= Levy, F. (1988). Dance Movement Therapy: A Healing art-Marion North(pp.151-155).American Alliance for Health and Dance }}
* הלן פיין ( Helen Payne ) - עסקה בחינוך מיוחד עבור עבריינים צעירים. עבדה עם מבוגרים וילדים שסבלו מבעיות למידה קשות. הייתה ממייסדות ה Association for Dance Movement Therapy ושימשה בו כיו"ר למספר שנים.{{הערה|שם=הלן פיין|1= הלן פיין, (1990), מחול ותנועה יוצרת בעבודה קבוצתית, "אח" בע"מ. }}
| |||