טוניקה – הבדלי גרסאות

ב[[מוזיקה]], '''טוֹנִיקָה''' היא הצלילה[[קול|צליל]] המרכזי, הראשון, של [[סולם (מוזיקה)|סולם]]. ב[[יצירה|יצירות]] מוזיקה [[טונאליות|טונליות]] (הכתובות בסולם מסוים) הטוניקה היא גם הצליל המרכזי של היצירה. כך למשל ביצירה שכתובה בבסולם [[דו]] [[סולם (מוזיקה)|מז'ור]], הטוניקה היא הצליל דו. אפשר לצייןלהתייחס את הטוניקהלטוניקה ביצירה כצליל שממנו כל שאר הצלילים יוצאים, וכמטרה אליה כל הצלילים שואפים להגיע. כלומר הוא יהיה הצליל היציב ביותר (שכאשר הוא נשמע, יש תחושה [[הרמוניה טונאלית|קונסוננטית]] של יציבות, ואין שאיפה לפתור אותו באמצעות צליל אחר), לעתים קרובות הוא יהיה הצליל השימושי והנפוץ ביותר ביצירה, שכמעט תמיד יסיים יצירה, ובדרךולעתים כללקרובות גם יפתח אותה.

הטוניקה גם משמשת לתיאור הדרגה ה[[הרמוניה|הרמונית]] (האקורד) המבוססת על צליל הטוניקה. יהיה זה למעשה [[אקורד משולש]], [[אקורד מינורי|מינורי]] או [[אקורד מז'ורי|מז'ורי]], לפי שם הסולם, הנבנההכולל, עלמלבד ה[[תוהטוניקה, (מוזיקה)|תו]]את העיקריהצליל השלישי ואת הצליל החמישי בסולם. כלומר: אם אנו נמצאים בסולם [[פה מז'ור]], דרגת הטוניקה תהיה מבוססת על אקורד משולש מז'ורי על התו [[פה (תו)|פה]] (פה, [[לה]], [[דו]]); אם אנו נמצאים בסולם [[סי מינור]], דרגתאקורד הטוניקה תהיה מבוססת על אקורדיהיה משולש מינורי הבנוי על התו סי ([[סי]], [[רה]], [[פה (תו)#פסקה פה דיאז|פה]] [[דיאז]]). כמו צליל הטוניקה, אקורד הטוניקה הוא האקורד היציב והרגוע ביותר ביצירות טונליות, הוא לעתים קרובות האקורד השימושי והנפוץ ביותר ביצירה, והוא כמעט תמיד מסיים את היצירה, ולעתים קרובות גם מתחיל אותה. הטוניקה היא נקודת היחוס [[טונאליות|במוזיקה טונלית]], וכל שאר הצלילים מתייחסים אליה, וכן שאר הדרגות ההרמוניות שואפות אליה.

אקורדים טוניקאים, אוהקרויים גם תחליפי טוניקה, או טוניקה זמנית, או טוניקה שניונית, הם אקורדים שמחליפים את הטוניקה, באופן זמני ביצירה. כלומר, שהםהם לא משולשים הבנוייםבנויים על צליל הטוניקה כשורש, אלא הם אקורדים אחרים הבנויים על צליל אחר, שמבחינה הרמונית מתפקדים כטוניקותכנקודות זמניות, כלומר כנקודות של רוגע-יציבות ביצירה. למשל הדרגה השישית בסולם, הסובמדיאנטה, משמשת פעמים רבות כאקורד טוניקאי, ומגיעה לאחר אקורד דומיננטי. כך גם הדרגה הרביעית, סובדומיננטה בהיפוך סקסטאקורדראשון. על פי רוב אקורד טוניקאי יהיה אקורד שמכיל את צליל הטוניקה, כמו זה הבנוי על הדרגה השישית או הרביעית סקסט. צליל הטוניקה המקורי יופיע לרוב ב[[מלודיה]], או בקו הבס, או בשניהם, כשהאקורד ישמש כתחליף טוניקה. בהרמוניה מסורתית נהוג להכפיל את הטוניקה בשישיתבדרגה השישית כשהיא משמשת כטוניקה. אולם כלהופעת זהצליל לאהטוניקה בתוך תחליף הטוניקה אינה הכרחיהכרחית, ולמשל במוזיקאת ב[[ג'אז יש]] לעתים תחליפי טוניקה שלאלא מכילים כלל את צליל הטוניקה בתוכם. כשאקורד דומיננטי נפתר לאקורד טוניקאי שאיננו הטוניקה עצמה, המהלך נקרא [[סיום מדומה]].

==טוניקה כאזור טונאליטונלי==

גם כדרגה הרמונית, הטוניקה תופיע כמעט תמיד בסוף יצירה, ופעמים רבות בתחילתה. הטוניקה היא נקודת היחוס [[טונאליות|במוזיקה טונאלית]], וכל שאר הצלילים מתייחסים אליה, וכן שאר הדרגות ההרמוניות שואפות אליה. כשם שהטוניקה יכולה להופיע כצליל, או כאקורד, היא יכולה גם להופיע כסולם. בצורת [[סונאטה|סונטה]] למשל, הנושא הראשון כתוב בסולם של הטוניקה, כלומר בסולם של היצירה כולה, והנושא השני מופיע בסולם של הדומיננטה. המשמעות הגדולה של המחזר, שהוא החלק השלישי בצורת הסונטה היא שבמחזר שני הנושאים מופיעים בסולם של הטוניקה. כלומר כפי שבסולם דו מז'ור, הצליל סול, מושך אל הצליל דו, והאוקרד סול מז'ור שבע מושך לאקורד דו מז'ור, גם הסולם סול מז'ור מבקש להפתר לסולם הטוניקאי דו מז'ור.

ישנם חוקרים{{הערה|1=ראו למשל Harmony and Voice Leading, 3rd Edition, Edward Aldwell and Carl Schather}} המתייחסים גם לאזור הטוניקה. כלומר לאזור ביצירה שמשמש כולו כטוניקה, אפילו אם יש בו אקורדים שאינם הטוניקה, וצלילים שאינם הטוניקה. במקרים כאלו יהיו מהלכים שמרחיבים את הטוניקה, כלומר, מוסיפים עוד אקורדים, אבל מבלי לזוזלבצע מבחינהתנועה הרמוניתמשמעותית לשוםמבחינה מקוםהרמונית. לדוגמה, המהלך: ראשונה, חמישית טרצקווארט, ראשונה סקסט, הוא מהלך שמרחיב את הטוניקה. מבחינה מהותית לאנשארנו הלכנוכל לשוםהזמן מקום,באזור התחילנוהטוניקה: מהאקורדהתחלנו הטוניקאימאקורד הטוניקה, והגענוביססנו אותו באמצעות הדומיננטה לאקורדוחזרנו הטוניקאיאליו בהיפוך. אפשר לתאר את המהלך הזה בעיקר כניתוח של קו בס שעולה מהמדרגה הראשונה לשנייה, לשלישית, והרמוניה התומכת בקו בס זה. זהו מהלך קונטרפונקטי ביסודו, ולא הרמוני. הקביעה שמהלך הוא תוצאה של קונטרפונקט או של הרמוניה, והקביעה שאזור מסוים הוא אזור טוניקאי, איננה מוחלטת וכרוכה בפרשנות. לעתים המצב יהיה ברור ויווצר קונצנזוס ולעתים דיון. כך או כך, הקביעות הללו תלויות בכל הפרמטרים המוזיקליים, הרמוניה, מלודיה, ומקצב.